סיאט. להתאהב בה.

עכשיו ברור למה כולם מתאהבים בסיאט. ביצוע יפה ואפילו קצת משעשע.


YouTube Preview Image

 

סוד ההצלחה – להצליח עם כל אישה

הממורמרת היא כותבת אורחת בבלוג.

איציק: "תגידי, התחילו למזוג וודקה רד-בול מהברזים כמו מים?"
אני: "לא, לא שאני יודעת ואם כן, אז עכשיו אני עוזבת את המשרד ורצה לעשות אמבטייה ראוייה לשמה. למה?"
איציק: "הייתי בבר אתמול והזמנתי בחורה למשקה, והיא, בלי להנעיד עפעף, ציינה וודקה רד-בול. הזמנתי אותה לוודקה רד-בול, דיברנו קצת, היא סיימה את המשקה ואז שאלתי אותה מה היא רוצה לשתות. היא חזרה על בקשתה 'וודקה רד-בול'. מה היא חושבת לעצמה? ככה סתם, הזמנתי אותה לפעמיים וודקה רד-בול ובסוף גם לא זכיתי למספר טלפון, על כל ההשקעה האלכוהולית הזו."

ואני שואלת את עצמי (וגם עונה): מתי בפעם האחרונה בחור הזמין אותי למשקה ועניתי לו שאני מעוניינת במיץ פטל מתקתק וורוד ללא השקעה כספית, כי את המים אפשר לקחת מהברז? מה אותו הגבר היה חושב לעצמו, אם לשאלתו הייתי משיבה שאני מעוניינת במים מחברת "מקורות"? סביר להניח, שהגבר היה מתבאס, חושב לעצמו "היא לא זורמת. מה הקטע לבוא לבר ולא לשתות? היא בטח סתם בהריון, אני אלך להעלות לעצמי את האגו על-ידי התחלה עם איזו בחורה בגיל 16 שאוהבת פוני."

גברים יקרים, כשאתם מצעים לנו משקה על חשבון הברון זה עולה כסף, ולא, אני לא אשתה בירה כי בירה זה משקה לא סקסי בעליל, וזה הכסף שלכם. ואם אכן-כך, סביר להניח שלהצעתכם תהיה השלכה של הוצאת כסף ללא רווח, ממש כמו השקעה בבורסה במניה חקלאית של מלפפון אדום (מי לעזעזל רוצה מלפפון אדום? לזה, חקלאים ואגרונומים יקרים, קוראים – עגבנייה).

דרך אגב, לידעתכם: אני שותה ראסטי נייל. על-פי התפריט, זה בסביבות ה-44 ש"ח ל-Low Ball של משקה.

אני באמת לא מבינה את המהלך הזה של לקנות משקה לבחורה, לחשוב שהיא תבקש במקום רק לימונענע עם קרח גרוס, ולקוות שזה מה שיקנה אותה ויתן לכם את המספר (האמיתי) שלה. כאילו כל חיינו אנחנו ממתינות למישהו שירווה לנו את הצימאון אחרי הנדידה במדבר הרווקים.

גברים יקרים, הינה טיפ: אם אתם קצרים במזומנים, אל תקנו משקאות לבחורה ואל תשאלו מה היא רוצה לשתות ועוד פעמיים. אולי במקום לשחק אותה שוגר דאדי, פשוט תשתמשו בבינה שאלוהים נתנה לכם ונסו לתקשר איתה ברמה של בן-אדם, ולא אורנג-אוטן עם משפטי פתיחה לבננות.

ניסיתי באמת לחשוב, האם אתם הגברים אי-שם לבד בבר, ללא חבר או רֵעַ, מנסים בכל כוחכם להקסים אותנו, הבנות הצמאות, היושבות על הבר ומפלבלות בעיננו? מסתבר שלא. מסתבר שאתם, הבנים, קוראים ספרים עם כל-מיני טיפים אשר נועדו לכבוש אותנו במינימום השקעה ובמקסימום טיפוח אגו. הבנתי זאת, לאחר שהפנו אותי למדריך – מדריך כתוב – ל-"כיצד תעשה מעצמך גבר שרמנטי בגרוש, כמו האפטרשייב שמריח בדרך-כלל מאותו בחור".

׳¡׳•׳“ ׳”׳”׳¦׳œ׳—׳”. ׳œ׳§׳•׳— ׳ž׳”׳׳×׳¨: www.mysod.co.il

סוד ההצלחה. לקוח מהאתר: www.mysod.co.il

התגלגל לידי לאחרונה, "המדריך לגבר המושך – סוד הההצלחה". הייתי בשוק. לא הצלחתי לחבר בין שאלות, כגון: "האם אלו אותם הגברים שהצליחו לפלח את האטום לחלקיקים זעירים?"; "האם אנו מדברים על אותם הגברים שגילו יבשות, חצו ימים, המציאו את המגב באוטו ושידרגו את תעשיית הסיליקון של הדילדו?"; "האם אותם הגברים, אותם נפלאות הבריאה, באמת ובתמים חושבים עלינו, הבנות, את מה שכתוב במדריך?"; "כמה בנים באמת קראו או לקחו את הקורס, בתקווה להצליח לפתות בחורה?";

המדריך פותח בהקדמה קצרה על הכותב, המצטייר כחנון מודל קזנובה של שנות ה-90, עם ניצני אישיות של ורדה רזיאל-ז'אקונט ויכולת שיכנוע של אורן זריף (ההשוואה בין קריפטונייט לבחורה מושכת, די הסגיר את החיבה של הבחור לחנויות קומיקס ומשחקי תפקידים). הספר מתאר "10 טעויות שגברים עושים עם נשים". מאז רשימת הקניות שלי במסע הדיאטה של שיטת הנקודות, לא ראיתי רשימה כוזבת וחסרת טעם שכזו (ברשימת קניות היו לפחות חטיפי בריאות).

אני שמחה שהבחור לקח קרדיט וציין במפורש רק 10 טעויות שגברים עושים. מאז הספירה האחרונה שלי, זה היה בערך 10 + 10,000,000,000,000 טעויות.

בין הטענות של הבחור, הופיעה הטענה כי: "אנחנו לא באמת מודעים לתהליך שנערך אצל בחורה לגבי בחירתה של בנים". המשפט התייחס לטענה, כי לעתים בנות מעדיפות את המניאק על פני הבחור הנחמד. זה לא שאתם לא מבינים איך הבחירה שלנו עובדת, אתם לא מבינים איך הבחירה שלכם עובדת, ואילו שכן מבינים את הבחירות שלכם בבנות, יסכימו איתי שהשיטה דורשת שינוי. הבחירה שלכם עובדת על עיקרון של "אני ובולבולי ואפסי עוד".

קו המחשבה הזה משותף, הן למניאק והן לבן רגיל (שבתוכו מסתתר מניאק). רוב רובן של הבנות לא אוהב סאדו מאזו שאינו קשור לטיפולי הסרת שיער ו\או נעילת עקבים ו\או קינקיות במיטה. כשאנו לא עסוקות בלגרום הרס עצמי בעזרת כל הגורמים הנ"ל, הרי שאנו מעדיפות זוגיות בריאה וטובה, עם בן-אדם הגיוני שמביא יחד עימו את הבולבול שלו כעסקת חבילה, ולא (להבדיל), כשהבולבול בא ביחד עם הבן שהופך למניאק בעל כורחו. השאלה הנשאלת היא מדוע אתם מניאקים (פרט לעניין הבולבול)? התשובה נעוצה, לדעתי, באקסית שלכם שזרקה אתכם מתישהוא בזמן שהייתם תמימים והאמנתם באמת שקורט קוביין הוא סמל לחופשיות ופריקת עול. מאז שהאקסית הזו זרקה אתכם ללא התרעה מוקדמת, הבנתם, לצערי, כי את הקשרים שלכם ניתן לסיים רק על-סמך הרגשתכם הסובייקטיבית, ללא התחשבות בשאר היקום (פרט לחבר הבולבוליקו שלכם).

בהמשך מצויין כי "בנות מעדיפות שיובילו אותן, גבר שיסחוף אותן, שיקבל עבורן החלטות". אילו החלטות בדיוק? כן, אני ממש אשמח אם תזמין אותי למשקה שאתה בחרת עבורי. מה? בחרת עבורי מיץ לימונענע סחוט? טוב, החלטה לא טובה. במקרה כזה, ההחלטה הבאה שלך באותו ערב תהיה: "מי חברתי הטובה, ידי הימנית או השמאלית?"

אנחנו די סבבה עם ההחלטות שלנו, הבנות. יש לנו דעה משל עצמנו, שהיא הרבה יותר מעמבה. אנחנו מסוגלות להחליט החלטות שקולות, שיכולות להסתיים בערב נפלא או בערב זוועות. הכול מתוכנן מראש אצלנו. אנחנו מנתחות את כל האירוע לפרטי פרטים, כדי למצוא את האלטרנטיבה הטובה ביותר (אני רק חושבת על כל ההחלטות ה"נבונות" שלכם, שהובילו אותי בסחף הגדול שלכם ובא לי ממש לנקות את עצמי באקונומיקה). הטענה הזו מתחברת ישירות לטענה הבאה של: "נשים נוטות לשלוט בשיחה כי אתם, הגברים, מאפשרים את זה. נכון, כי זה מאוד מאוד מעניין אותי לשמוע בזמן לגימות היין שאתם עובדים בתעשייה האווירית וכי השכר שלכם עלה בהתאם למדד המשק וכי עכשיו המסלקה של השכר עברה את ה+*&^%$%&*^%.

את מי זה מעניין? היין, מרוב שעמום, מתאבל על כך שלא היה לתירוש. לפחות שם היה זוכה לקצת אקשן בקושיות. שלא תבינו לא נכון: גם אנו, הבנות, לא מדברות לרוב על נושאים מעניינים הכוללים דיבורי כוסיות. אילו-הם דיבורי סרק, שמייבשים את המוח לשני המינים. אבל ישנן בנות, והרבה בנות, שיכולות לדון בנושאים שלא תבייש אף שיחה בין שתי בריות, הכוללת גם שיחת בנים. הבעיה היא שאתם, הבנים, מעדיפים את אותן הבנות הפאקצות, שנראות נפלא, שמתאימות את הגרביים לתיק, מדגמנות קולבים וניזונות מחסה. המוח שלהן בגודל צימוק לבן, שהמשפט הכי מתוכחם שלהן הוא משפט המכירות של קסטרו.

איציק, בפעם הבאה שאתה מזמין בחורה למשקה ומקווה לנחול הצלחה בתחום, הסתובב ימינה ותראה בצד של הבר בחורה שהשיער שלה לא מסודר כאילו יצאה מתוך מספרה, אבל עם עיניים שמספרות בקצרה את התקציר של בלייזר והפרק מסיינפלד בשידור חוזר. נסה לספר לה בדיחה צינית. אתה ישר תראה, כי היא תהיה מוכנה להוריד את כוס ה-Low Ball שלה עם הוויסקי ולשתף איתך פעולה. גם חסכת כסף על וודקה רד-בול, וגם הרווחת בחורה שלא דומה ולא מתיימרת להיות האקסית הביצ'ית, אלא סתם אחת, אבל מדליקה בטירוף, שיכולה להיות אחלה חברה לך ולבלבוליקו שלך.

את זה, אף מדריך-קסם לא יגיד לך, כי הרבה יותר זול, פשוט לקנות לימונענע ולהמתין למספר הטלפון.

התקבלה הודעה חדשה

אלוהים, כמה שאני אוהב אותה.

כמה שאני חושב עליה כל היום, וכמה שכל רגע הייתי רוצה להיות לידה.

יפה שלי, בכל הזמן הזה שאנחנו מכירים, ובכל 23 שנות-חיי, אני יכול להבטיח לך שלא הכרתי מישהי יותר יפה ממך. פנימית וחיצונית כאחד.השותפה המקסימה שלי. זכיתי בשותפה הכי יפה שתהיה לכל אחד, אי-פעם.

יש לי כל-כך הרבה לכתוב לך, וכל כך הרבה רגש שרוצה להישפך על דף הנייר הוירטואלי הזה, אבל שום מילה או משפט, לא יוכלו לתאר את מה שאני באמת מרגיש כלפייך, כי זה כל-כך חזק. עוד לא המציאו, כנראה, את המילה הזו שתתאר בדיוק את מה שאני מרגיש כשאני חושב עלייך.

כשהבאתי לך טבעת, שלשום בלילה המגניב שלקחת לנו ב "אגמים", קראת לזה "טבעת ידידות לנצח". את יודעת מה? גם אני חושב שהתיאור הזה מתאים. "ידידות לנצח".
הייתי רוצה שתהיי ידידה שלי לנצח, בחורה איכותית שכמוך. ילדה יפה שלי.
אני כל-כך קיטש, וכל-כך ורוד כשאני חושב עלייך, אבל באותה מידה גם קנאי, אובססיבי ורכושני ברמות.
כל עוד את עדיין פה, ישנה לצידי, קשה לי לחשוב עלייך עם מישהו אחר.
נכון שלא התחתנו [תיזהרי! אני עוד אביא לך טבעת של נישואין לנצח!], ונכון שאף פעם לא היינו מתאימים, אבל קצת כואב לי לשמוע עלייך עם גבר אחר.

הקשר שלנו מאז ומתמיד היה ידידותי, ואני לא חושב שמישהו מאיתנו חשב אי-פעם על מצב אחר שלו, אז למה אני מרגיש ככה? למה יכאב לי מאוד לדעת שאת עם מישהו אחר?

את ישנה עכשיו. בכל שניה שאני ארצה מעכשיו ועד שבע בבוקר, אני יכול לעזוב הכל, להיכנס למיטה ולחבק אותך, או להתפנק בזרועותייך. את האמת, עכשיו זה קצת בעייתי, כי גם לירז נרדמה פה בטעות, אבל "התמתחות" אחת ארוכה ורחבה מצדי, ולירז על הריצפה, ויהיה לנו הרבה מקום.
דלמטית שלי [מישהו עוד עלול לחשוב שאני מדבר לכלבה, למרות שזה לכשעצמו יכול להיות בהחלט משעשע]. הדלמטית היקרה שלי. צ`יקלי צ`יקלי שלי.

היה לי כל-כך כיף איתך בכל הזמן הזה שהייתי איתך. זמן איכותי ביותר.
אני בחיים לא אשכח את חצי השנה הזו, ואת היום ההוא שבו הכרתי אותך. ילדה עם מזוודה, וחולצת הבזוקה המכופתרת שלך.
תנסי להבין אותי, כשאני אומר לך שמפריע לי שאת עם מישהו אחר, כי זה גורם לי, ברוב טיפשותי, לחשוב שיותר טוב אצלו, ושאני לא מספיק בשבילך.
קשה לי להבין שאת בנאדם, בדיוק כמוני, עם צרכים, בדיוק כמוני. אולי לא בדיוק כמוני, כי לי לפעמים אין גבולות (!), אבל בכל זאת.
לפעמים אני אטום, לא מבין את מהות הקשר הזה, ומה שאני רוצה ממנו, אז המחשבה שלי קצת מעוותת, וקצת לא בריאה בשבילי. אני גבר אידיוט לפעמים, שלא חושב יותר מדי, אבל זה, כנראה, נובע מאגואיסטיות מצדי, שאין לי ברירה אלא לקבל אותה. כן, כואב לי כשאת עם מישהו אחר, על אף ששנינו יודעים שאנחנו לא מתאימים.

אם רק הייתי יכול להיפטר מהקנאות, והרכושנות הזו… הייתי נותן כל הון שבעולם, כדי להיפטר מהתכונות המגעילות האלה, שלא מועילות בכלום, אבל אלה הן תכונות, רגשות, ואי אפשר להתווכח איתן.
כשדיברנו על זה, ביקשתי ממך לעשות הכל כדי שאני לא אדע, כי זה סתם יציק לי לשמוע, ואני סתם אתחיל להריץ סרטים נוראיים בראש.
תעשי את זה. תסתירי ממני הכל, כדי שלא נגיע למצבים של קנאות, ורכושנות מצדי. את לא שלי. אני חייב להתמודד.

אני מקליד ומקליד, ולא חושב יותר מדי על מה אני אומר. אני נותן למילים להישפך על המסך, ולגרום למקשים של המקלדת לנגן לי מנגינה. אמנם קצת מונוטונית, אבל מנגינה.
מדי פעם אני עושה הפסקה, מסתכל על הנוף המושלם מהמרפסת שלנו, וחוזר ללופי, הלאפטופ החתיך שלי.

את יודעת מה הכי מעצבן אותי? שכשאני יודע שקיבלת הודעה ממישהו, אני מתחיל לאכול את עצמי מבפנים. כשאני יודע שאת נמצאת כרגע עם מישהו, אני כבר מתחיל להריץ בראש כל מיני תסריטים דמיוניים ופרועים בראש, אבל בשניה שאני חוזר להיות איתך, הכל חוזר לקדמותו. פתאום שוב כיף לי איתך, פתאום שוב אנחנו יושבים, צוחקים ומנהלים שיחות מרפסת על קפה וסיגריה. כאילו שברגע שאת חוזרת אלי, הכל נהיה שלו פתאום, ושום דבר לא מפריע לי, כי את איתי כרגע, את שלי. כמובן שאידיוט שכמוני יחשוב שאת שלו. הלוואי שהיית שלי, הלוואי שהיינו מתאימים. ("… תאר לך? מתאר מתאר…").

אלוהים, כמה שאני אוהב אותה.

דלמטית יקרה שלי, אני לא רוצה להמשיך הלאה, כי אני כבר גונב לעצמי חלקים מהמכתב שתיכננתי לכתוב לך כשתעזבי, אז כנראה שאני אפסיק פה.

אני נכנס לחבק אותך. לילה טוב.