דפוסי שימוש בטוויטר – אינפוגרפיקה

טוויטר היא רשת חברתית פשוטה ומדהימה. הציוץ הראשון שלי ברשת היה בתאריך 16 ביולי 2009 ומאז הספקתי לצייץ 13,830 ציוצים נוספים. רוצים לראות על מה אני מצייץ? עקבו אחריי.

ישנה כמות רבה של דברים שאפשר לעשות בטוויטר, החל מלהצתייץ עם חברים, להכיר צייצנים חדשים, לקרוא חדשות, לחלוק מחשבות, לקבל הנחות, לעקוב אחרי מפורסמים ואפילו להתלונן בפני עסקים וחברות ולזכות בשירות לקוחות על-גבי פלטפורמה זו.

נכון, אפשר לומר שבישראל טוויטר לא תפסה חזק, אבל בחו"ל הרשת הזו גדלה מיום ליום. אם תבקש מישראלים להגדיר מהו "הטוויטר הזה", הם יענו לך בפשטות שזוהי "רשת של סטטוסים. כמו פייסבוק, אבל רק סטטוסים". וזה, כאמור, ממש לא נכון.

חברת Lab42 – העוסקת במחקר ובאינפוגרפיקה, ביקשה לבדוק את דפוסי השימוש בטוויטר. לצורך כך, היא ערכה מחקר בקרב 500 משתמשי טוויטר מעל גיל 18, אודות הרגלי השימוש שלהם ברשת חברתית זו, ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת ומרשימה. המחקר, כמובן, לא נעשה בישראל, אבל ראוי, לדעתי, לבצע מחקר כזה גם אצלנו.

השימוש באינפוגרפיקה נעשה באישור מחברת Lab42. כמו-כן, בבלוג שלהם תוכלו למצוא אינפוגרפיקות נוספות, שונות ומעניינות.

לחצו להגדלה

דפוסי שימוש בטוויטר - אינפוגרפיקה (לחצו להגדלה)

דפוסי שימוש בטוויטר - אינפוגרפיקה (לחצו להגדלה)

 

כולם מדברים על פייסבוק – אף אחד לא מדבר על טוויטר

פוסט אורח בבלוג מאת יעל פסח.

אם יש תוצר לוואי ראוי מבית היוצר של מחאת האוהלים – זה לגרום להכרה גורפת בכוחה של המדיה החברתית בקרב כל שכבות האוכלוסיה. עם זאת, כאשר אומרים היום "מדיה חברתית", לרוב מתכוונים בעיקר לפייסבוק (ולעיתים מתחבא בתוך המונח מה שנקרא אצלנו "הזיקנה").

לא שחלילה אני מזלזלת בפלח השוק שלה או בפופולריות שלה, אך טוויטר בולטת בחסרונה בשיח על שיווק רישתי. שלא תחשבו ששכחתי לרגע את התוספת החדשה לנוף הקהילתי ברשת, גוגל פלוס, אך היא צעירה מדי על מנת להשתתף במהפכה הנוכחית והלוואי ונעסוק בה במהפכה הבאה.

טוויטר ופייסבוק הן למעשה רשתות-אחיות העונות על צרכים שונים ומשלימים.

פייסבוק מתקיימת מהעבר ("הייתה עצרת מרגשת אתמול") והעתיד ("עוד שבוע תהיה הפגנה המונית – רישמו ביומן ובואו!"), בעוד טוויטר מתקיימת אך ורק בהווה ("עכשיו חוסמים כביש בקפלן – מי שיכול שיבוא!").

אם הקיר בפייסבוק עומד איתן ויציב כאנדרטה (זיכרו: התמונות ממסיבות פורים לפני שנתיים נשארות שם לנצח), בטוויטר הפיד דינמי ובעוד מספר דקות כבר יקרה משהו אחר וכולם ישכחו מה שקרה לפני דקה (אולי למעט "מימים", אבל זה נושא לפוסט אחר).

לא רק בפייסבוק אפשר לפרסם, גם בטוויטר ניתן ואף רצוי.

מה מפרסמים בטוויטר? ובכן – הכל, החל מדירות להשכרה, דרך חיפוש עבודה ועד עצרות זכרון והפגנות. הקהל בטוויטר הוא אחר – רוב האנשים לא נכנסים פעם ביום או פעם בשבוע כמו למשל בפייסבוק (כמובן שיש גם כאלו שבודקים הודעות מספר פעמים ביום, אך זהו לא הרוב). רוב המשתמשים (הנקראים "צייצנים") מקפידים להתעדכן באופן שוטף בנעשה, כי כאמור כל מה שמפורסם עדכני ותקף לפחות-או-יותר עכשיו.

אולי דווקא משום-כך, התחושה היא שהרשת קצת יותר חמה, לאנשים אכפת קצת יותר מאשר בפייסבוק ויותר קל לקבל עצה או עזרה בכל תחום שהוא (אגב, שמעתי את זה ממספר מקורות, זה לא רק אצלי).

לכן, אני חושבת שהיה לטוויטר חלק חשוב גם במחאה הנוכחית.

המחאה קיבלה האשטאג ייחודי (#J14) כך שמי שמתעניין יכול לקרוא עדכונים על הנושא ביתר קלות. מדי יום ניתן למצוא שם אירועים שקורים היום או גג מחר או ממש מעכשיו לעכשיו והכי חשוב בפן השיווקי – מי שמאשר השתתפות אכן מגיע (כמה פעמים עשיתם אטנדינג לאיוונט בפייסבוק רק בשביל להעיף אותו מהאירועים מבלי להתכוון?).

ובכן, בטוויטר מי שאמר שיגיע לאירוע – ככל הנראה אכן מתכוון להגיע ובפעמים רבות צייצנים יגיעו כקבוצה (תחושת הקהילתיות, שאולי נובעת דווקא מהעדר ההמוניות, חזקה פי כמה לעומת הפייסבוק).

לסיכום, מדובר בכלי שיווקי בעל כח עצום (קהל אמנם יותר מצומצם – אך בהחלט איכותי) שראוי לכל איש שיווקי (בפרט זה המתמחה במדיה חברתית) להשקיע את הזמן וללמוד כיצד להשתמש בו בתבונה (זיכרו – אף אחד לא אוהב ספאם!).

אחת הדוגמאות לכך היא שלא פעם ולא פעמיים אנשים שמנסים לקדם דווקא אתרים אחרים ברשת (פוסט חדש בבלוג אישי או כתבה למגזין וירטואלי כלשהו, סרטון חדש שעלה ליוטיוב וכדומה), מדווחים שרוב התנועה לאתרים אחרים שלהם הגיעה דווקא מטוויטר(!).

אל תזלזלו במדיה הזו במחשבה שאין שם המונים ולכן לא משם יגיע הקהל – יש לה כוח ועוד איך ואני צופה שהוא רק ילך ויגדל.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של יעל פסח.

ככה לא עושים מדיה חברתית

יש לי 1,203 חברים בפייסבוק, נכון לכתיבת שורות אלה. חלקם מהמשפחה שלי, מספר חברי ילדות, עם חלקם למדתי ביסודי, בתיכון ובתואר הראשון, חלקם חברים מתעשיית ועולם הפרסום ואת חלקם מעולם לא פגשתי. לרוב אני מאשר כמעט כל אחד אשר מבקש ממני חברות בפייסבוק, עד שהוא מוכיח לי כי הוא ואני כנראה לא צריכים לחלוק את אותה רשת חברתית.

לעתים צצות בפיד תמונות מוזרות והזויות, כלים חד-פעמיים למשל, כאשר פייסבוק טוען בתוקף שאחד מחבריי מתוייג על תמונות אלו. היום במקרה גם אני זכיתי להיות מתוייג על כלים חד פעמיים. הסיכוי שאי-פעם ארכוש כלים חד פעמיים מהחברה אשר דאגה לתייג אותי – הוא אפסי.

אני מתוייג בתור כלי חד-פעמי

אני מתוייג בתור כלי חד-פעמי

לפני כשנתיים, כאשר החל המסע שלי ברחבי הרשתות החברתיות, עשיתי טעויות. כמו כולם. יצרתי ברכה צינית-ועם-זאת-שנונה לפסח. כל-כך התלהבתי מה"יצירה", עד שנוצר אצלי צורך לתייג את מי שרק אפשר על התמונה. מיותר לציין שמספר ימים לאחר-מכן, הבחנתי כי מספר אנשים החליטו להיפרד ממני בפייסבוק. זה כאב לי, זה הציק לי ובעיקר – עיצבן אותי.

"מיהם אותם אנשים", תהיתי לעצמי, "ומה הם חושבים לעצמם?!". לא הבנתי איך צעד אחד קטן שלי, גרם לצעד מאוד גדול – ומשמעותי – מצידם. הרי מה בסך-הכל עשיתי? תייגתי אתכם על ברכה לפסח? ביג פאקינג דיל. זו הסיבה שנפרדתם ממני בפייסבוק? לוזרים!

פסח שמח!

פסח שמח!

היום, כשנתיים אחרי אותו מקרה, שנתיים שבהן אני עוסק בתחום להנאתי ולפרנסתי – אני מבין. היום אני יודע עד כמה הצעד של תיוג אנשים פרטיים על תמונות מסחריות – הוא צעד בגדר "ייהרג ובל יעבור"  – בכל מה שקשור לרשתות חברתיות. הרי אותה חברה אשר דואגת לתיוג הנ"ל – סה"כ מבקשת "לדפוק קופה" על הגב שלי. נכון, 1,203 חברים זה לא ביג דיל. יש אנשים עם 4,000 חברים ויותר. ברור לי, ברור לאותה חברה וברור לכם, שכאשר מישהו עם 4,500 חברים מתוייג בתמונה מסחרית, כל 4,500 החברים שלו זוכים להיחשף לתכנים שיווקיים. זה מציק, זה מעצבן וזו האנטיתיזה המושלמת לאיך לפעול בצורה בלתי חברותית בעליל ברשתות החברתיות.

זו לא הדרך.

אין יום שעובר, מבלי שאתוייג בתמונה מסחרית כזו או אחרת, וכך גם חבריי, בעלי החברים המרובים בפייסבוק.

ועכשיו – למקרה קלאסי:

בשבוע שעבר, התמונה הזו צצה לי בפיד כמעט בכל יום, כאשר בכל יום מספר חברים אחר היה מתוייג בה. ביום חמישי החלטתי להיכנע לסקרנות ולחצתי עליה.

בחורה נאה וחמודה. לא תציצו?

בחורה נאה וחמודה. לא תציצו?

בחור בשם "יוסי עזרן", כנראה פרופיל פיקטיבי, יצר אלבום, העלה אליו את התמונה ותייג כמות מקסימלית של אנשים. לאחר מכן, העלה את אותה תמונה בשנית, תייג כמות מקסימלית של אנשים וחוזר חלילה.

בתחתית התמונה, הופיע הכיתוב הבא [לחצו על התמונה להגדלה]:

האם ככה נראית המורה לאנגלית?

האם ככה נראית המורה לאנגלית?

 

לחצתי על הלינק[http://blu.cc/g61t17] בתאריך 28.07.11, מכיוון שהסתקרנתי לראות מי אחראי ליצירת הפאר הזו, בטרם אדווח לפייסבוק על הפרופיל הזה כמטריד. הגעתי למיניסייט של ביה"ס לאנגלית Wall Street, המציע חודש נוסף מתנה.

חודש מתנה בתאריך 28.07.11

חודש מתנה בתאריך 28.07.11

לחצתי על הלינק שוב בתאריך 31.07.11 – והמיניסייט התחלף וכעת הוא מציע 3 חודשים מתנה, ככה שאם תכננתם להירשם בינתיים, חכו שלושה ימים. כנראה שתוכלו לקבל חצי שנה מתנה.

3 חודשים מתנה בתאריך 31.07.11

3 חודשים מתנה בתאריך 31.07.11

כולכם ודאי מכירים את ביה"ס לאנגלית Wall Street. ברור לי לחלוטין שביה"ס לאנגלית Wall Street לא מעסיק חבורה של ספאמרים אשר דואגים להטריד ולתייג כמויות בלתי נתפסות של חברים בפייסבוק – בתמונות מסחריות. הצצה בשורת כתובת המיניסייט סיפקה את התשובה:

משרד פרסום הקרוי "Leadim". החברה מציינת באתר האינטרנט שלה, כי "החברה מתמחה ביצירת לידים איכותיים ואפקטיביים במספר סיגמנטים עבור חברות מסחריות". כמו-כן, החברה מדגישה את העובדה כי "פעילות חברת לידים ,הינה ייחודית המשלבת ערוצי אופליין ואונליין בהיקפים גדולים מאוד על ידי מערך סוכניה (למעלה מ 200 איש על בסיס יומי) המאתרים אלפי לידים בתחומים נבחרים, תוף מיפויים והפצתם ללקוחותיה."

האם הפרסום שלה עובד? סביר להניח. התהליך הוא פשוט: משתמש בפייסבוק מתוייג בתמונה אשר משמשת כ"פיתוי", כל חבריו של אותו משתמש לוחצים על התמונה, נחשפים למסר השיווקי בתחתית והדרך משם לסגירת עיסקה – קצרה ביותר.

האם החברה יצרה "ליד איכותי ואפקטיבי במספר סגמנטים עבור חברות מסחריות", כדבריה? בולשיט. "סוכני החברה" [יש למעלה מ-200 כאלה, זוכרים?] דאגו לתייג את מי שרק אפשר, כאשר הלקוח, Wall Street במקרה הזה, חושב לתומו כי אכן בוצע עבורו מיפוי שכזה.

אני יוצא מנקודת הנחה שחמש עסקאות שכאלה, מכסות את עלות הפרסום. יתרה מכך – אני יודע שבמידה וחברת לידים לא הייתה מביאה תוצאות – Wall Street – ושאר לקוחותיה לא היו ממשיכות לעבוד איתה.

אך האם אתם, לאחר קריאת שורות אלה, הייתם מוכנים ללמוד ב-Wall Street?

אני לא. האם ביה"ס Wall Street אשם? אני לא יודע.

מכירים חברות נוספות העושות שימוש במדיה החברתית למטרות פרסום מסחרי בוטה ומציק? ספרו לי ונכין רשימה מסודרת של חברות כאלה. צריך לשים לזה סוף.

על ימי הולדת, רשתות חברתיות וטוויטר כזירה שיווקית

השבוע חגגתי יום הולדת. ממרומי גילי הצעיר אני יכול להעיד שזה לא קל לחגוג 27 אביבים, כי בכל יום שעובר אתה רק מרגיש כמה 30 כל-כך קרוב.

הרשתות החברתיות שינו את חיינו. מצד אחד, נהיינו סגורים יותר, בודדים יותר ומכונסים יותר. כל-אחד יושב בביתו שלו ומנהל אורח חיים "חברותי", כביכול, באמצעות הרשתות החברתיות. אנחנו יוצאים פחות, נפגשים עם חברים פחות, מטפחים תחביבים בצורה פחותה וכד' – הנ"ל עברו לזירה הוירטואלית.

מצד שני, אם פעם היינו צריכים לרשום ביומן אמיתי, מוחשי, את תאריכי הלידה של האנשים החשובים לנו והקרובים אלינו, היום כבר אין צורך. עד לפני כמה שנים, עת הטכנולוגיה החלה לשלוט בחיינו, היינו מכוונים לעצמנו תזכורת בפלאפון אודות תאריכים חשובים ואין מצב שהיינו שוכחים.

לאחרונה, אנחנו אפילו לא צריכים את הפלאפון. הפייסבוק ורשתות חברתיות כאלה ואחרות כבר דואגים לעדכן אותנו בכל המתרחש, אפילו בימי ההולדת של החברים שלנו. פעם היינו מקבלים גלויות (טוב, לא אנחנו. יותר נכון ההורים שלנו), שיחות טלפון וברכות פנים-אל-פנים מהקרובים אלינו, אולם המספר היה מאוד מצומצם ולא כולם תמיד זכרו.

הרשתות החברתיות עשו את העניין לפשוט יותר וגרמו לכך שכאשר יש לנו יום הולדת, כל חברינו מקבלים על-כך עדכון, חברי הפייסבוק שלנו (שלעתים רבות אף אינם חברים שלנו במציאות, את חלקם מעולם לא פגשנו) כותבים לנו על הקיר ובאופן כללי – אנחנו מקבלים הרבה יותר ברכות בהשוואה לזמן עבר.


כאמור, השבוע חגגתי 27. הקיר הפייסבוקי שלי נאנס בברוטאליות על-ידי חבריי (וזו הזדמנות מצויינת לומר תודה! :-)) וגם בטוויטר לא בחלו בברכות. חלק מהעוקבים שלי בירכו בעברית, חלקם באנגלית:

כמה שעות לאחר-מכן, קיבלתי ציוץ מחשבון שאני לא עוקב אחריו והוא לא עוקב אחריי:

לחיצה על הלינק הובילה אותי לברכת יום הולדת באתר אינטרנט של חנות פרחים בבריטניה, ברכה שכביכול נוצרה במיוחד בשבילי:

ברכת יומולדת במיוחד בשבילי?

ברכת יומולדת במיוחד בשבילי?

ברור לחלוטין שהם לא יצרו ברכה במיוחד בשבילי, אלא הם עושים שימוש בטמפלייט מסוים שאליו משייכים ככותרת את שמות המשתמשים. אם תחליפו בשורת הכתובת את המספר, תגלו למי הוקדשו הברכות הקודמות :)

אם נשים את המקרה במדרג ההשפעות של הורניק, סביר להניח כי החברה פנתה אליי כצרכן אשר נמצא בשלב המאוד ראשוני – "אי-הכרת המותג", כאשר השלב שבו הם הקדישו לי ברכת יום הולדת אמור לשנע אותי לשלב שבין "חשיפה" ל-"ידיעה".

אז איך זה עובד בעצם?

מה חנות הפרחים למעשה עשתה? דבר מאוד פשוט. כל מי שיש ברשותו חשבון טוויטר, יכול לבצע חיפוש לביטויים כאלה ואחרים. אני יוצא מנקודת הנחה שבכל כמה שעות, החברה מבצעת חיפוש לביטויים כגון "Happy Birthday", "Mazal Tov", "celebrating" וכדומה, או לחילופין, עושה שימוש בכלי ניטור לביטויים האלה.

מתוצאות החיפוש היא "דגה" את שמות המשתמשים החוגגים יום הולדת באותו יום, עושה שימוש בתבנית הנ"ל ומצייצת למשתמש לינק לברכת היומולדת "האישית" שלו.

מלבד המחווה הנעימה שבקבלת ברכת יום הולדת ממישהו שאיני מכיר, כרגע נחשפתי למותג חדש שאולי לא הכרתי בעבר ואולי אף אזמין באמצעותו פרחים בפעם הבאה שמישהו ממכריי יחגוג אירוע כזה או אחר.

חינם, פשוט ומבריק – כבר אמרנו?

באז ויראלי – הדור הישן והדור החדש

פוסט אורח מאת ניר רמתי.

ראשית, סרט קצר שערכתי עבור החווה החקלאית (ימי גיבוש) אותה אני מנהל. הסרט נערך בפשטות מדהימה ומדגים כיצד ניתן לייצר באז ויראלי עם קצת יצירתיות. הסרט הינו בהשראתה של הפרסומת המוכרת של גוגל מגמר הסופרבול האחרון:

YouTube Preview Image

S.M.Oו-S.E.O

אנחנו נמצאים בעידן ה – S.M.O – Social Media Optimization. הבאז הויראלי, אשר לפני מספר שנים היה ביטוי כמעט ולא מוכר, הפך להיות חלק משגרת העבודה של בעלי ומנהלי אתרים. ה – S.M.O הינו צעד נוסף לאחר ה – S.E.O – קידום אתרים במנועי חיפוש (Search Engine Optimization).

האסכולה הישנה, המוכרת והחזקה של קידום האתרים מתבססת ברובה על אופטימיזציית תוכן, מבנה וקישורים של האתר המקודם. אסטרטגיית ה – S.M.O נכנסה לשימוש בתקופה האחרונה ומקיפה אותנו מכל כיוון אפשרי. מדובר בשימוש במדיות החברתיות המוכרות לכולנו, כגון: פייסבוק, טוויטר ואתרי שיתוף נוספים לצורך יצירת באז ויראלי ברשת ואפילו לצורך קידום אתרים אורגני.

באז ויראלי – הדור הישן

אנשים רבים שאלו את עצמם כיצד ניתן לעשות שימוש ברשת הענקית הזו (האינטרנט) לקידום העסק הקטן שלנו. התשובה שניתנה בזמנו: משכילים לעשות שימוש באתרי שיתוף המידע השונים לצרכי מיתוג העסק. אתר YouTube הפך לדוגמה הקלאסית בדור הקודם ליצירת באז ויראלי לצרכים שיווקיים. לפני שנתיים, היו אלה רק גאוני השיווק האמיתיים אשר השכילו להשתמש בערוץ YouTube לקידום החברה או העסק. אנשים חשבו על הרעיון הפשוט (אשר היה אז גאוני) ויצרו סרט תדמיתי מצחיק ומשעשע. את הסרט הם היו שולחים לרשימת התפוצה. אם הסרט היה טוב הוא היה ממשיך, מתגלגל ויוצר פרסום חינמי ומעולה לעסק.

באז ויראלי – הדור החדש

בימינו אנו, הרעיון הבסיסי נשאר פחות או יותר זהה. ההבדל הגדול נעוץ בכמות: ע ר י מ ו ת של סרטי תדמית ופרסומות עולים להקרנה ב-YouTube ומקבלים חיזוק מיידי מרשתות המדיה החברתית של אותה חברה.

כמעט כל קמפיין שיווקי של החברות הגדולות בארץ ובעולם מתוכנן להתאים גם ל-YouTube ולהתחרות על מספר הצפיות המירבי. בנימה זו, אי-אפשר שלא להזכיר את כפתור הלייק המפורסם. הערך של הכפתור והטמעתו באתרי אינטרנט כה רבים הינו ברור. לחיצה על הכפתור מעדכנת את חיבתנו הרבה לכתובת אינטרנט ספציפית בפרופיל האישי שלנו בפייסבוק ומאפשרת לנו לשתף את כל חברינו בתחומים ובתכנים אשר מעניינים אותנו. חיבה והעדפה בעידן האינטרנט מתורגמות על-ידי מקדמי האתרים לקישורים, קישורים ועוד קישורים. כל גולש שמוצא עניין בתכנים שלנו, יוצר קישור לתוכן בעמוד הפייסבוק שלו, וככל שניצור סרט חביב יותר, נצליח ליצור יותר קישורים ויראליים.

למה קישורים ויראליים

מלבד חשיבות הקישורים הויראליים למיצוב ומיתוג החברה, המוצר או השירות, יש לקישורים הרבים שבאפשרותנו להכניס היום לרשתות החברתיות (כמו כפתור הלייק) ערך קידומי חשוב. בדצמבר האחרון עידכנה גוגל את האלגוריתם שלה והודיעה כי השימוש והבאז שנייצר ברשתות החברתיות יתנו ערך מוסף גבוה גם לאתרי האינטרנט. אתרים אשר יוצרים סביבם באז טבעי מתוקף היותם מעניינים הרוויחו באופן טבעי מן העובדה ש"מדברים עליהם ברשת". יתר האתרים החלו לייצר באופן מעושה באז קצת פחות טבעי, אבל הכרחי. כפתור הלייק החל להופיע בכל פינה וכולנו (כמו תמיד) רוצים אהבה – בפייסבוק.

אז גם אם קשה לכם לתת ולקבל אהבה אינטרנטית – אין ברירה!! אנחנו חיים בעולם עם כפתור לייק. תנו לנו גם אחד…

הכותב, ניר רמתי, מנהל את החווה החקלאית – ימי גיבוש ואת פורטל בית חכם ומומחה בשיווק אתרים באינטרנט.

רוצים לעקוב אחרי מפלס הכנרת בטוויטר?

יוזמה חדשה של מקאן אריקסון, להצגת הסטטוס העדכני של מפלס המים בכנרת בטוויטר.

קליק על התמונה [או עלי!] בכדי לצפות בטוויטר העגום ביותר.

מתלבטים מה לשתות על הבר? דרינקספאייריישן!

מכירים את זה שאתם יושבים על הבר ולא יודעים מה להזמין? אז אתמול קיבלתם המלצה על אפליקציה שמאפשרת הזמנת פיצה אינטראטקיבית מה-iPhone.

היום תקבלו המלצה על ה – Drinkspirationאינציקלופדיית משקאות מתוחכמת, בשילוב ג'י.פי.אס, פייסבוק וטוויטר, שהיא, כהגדרת אבסולוט, החבר הכי טוב שלך על הבר; האפליקציה תדריך אותך, ותספק לך המלצות אישיות, תוך התחשבות בטעם, מזג האוויר, הזמן ביום, קצב הבר, עוצמת המוסיקה, טרנדים עדכניים וכדומה.

אה, כן, עובד רק על אייפון.

YouTube Preview Image