טוויטר היא רשת חברתית פשוטה ומדהימה. הציוץ הראשון שלי ברשת היה בתאריך 16 ביולי 2009 ומאז הספקתי לצייץ 13,830 ציוצים נוספים. רוצים לראות על מה אני מצייץ? עקבו אחריי.

ישנה כמות רבה של דברים שאפשר לעשות בטוויטר, החל מלהצתייץ עם חברים, להכיר צייצנים חדשים, לקרוא חדשות, לחלוק מחשבות, לקבל הנחות, לעקוב אחרי מפורסמים ואפילו להתלונן בפני עסקים וחברות ולזכות בשירות לקוחות על-גבי פלטפורמה זו.

נכון, אפשר לומר שבישראל טוויטר לא תפסה חזק, אבל בחו"ל הרשת הזו גדלה מיום ליום. אם תבקש מישראלים להגדיר מהו "הטוויטר הזה", הם יענו לך בפשטות שזוהי "רשת של סטטוסים. כמו פייסבוק, אבל רק סטטוסים". וזה, כאמור, ממש לא נכון.

חברת Lab42 – העוסקת במחקר ובאינפוגרפיקה, ביקשה לבדוק את דפוסי השימוש בטוויטר. לצורך כך, היא ערכה מחקר בקרב 500 משתמשי טוויטר מעל גיל 18, אודות הרגלי השימוש שלהם ברשת חברתית זו, ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת ומרשימה. המחקר, כמובן, לא נעשה בישראל, אבל ראוי, לדעתי, לבצע מחקר כזה גם אצלנו.

השימוש באינפוגרפיקה נעשה באישור מחברת Lab42. כמו-כן, בבלוג שלהם תוכלו למצוא אינפוגרפיקות נוספות, שונות ומעניינות.

לחצו להגדלה

דפוסי שימוש בטוויטר - אינפוגרפיקה (לחצו להגדלה)

תחרות התינוקות באמבט - צילום מסך

פוסט אורח של לאורה יצחק.

אין ספק שלא קל להיות מנהל מדיה חברתית. השעות אינסופיות, הלקוחות צמאים ללייקים, והמוח צריך לעבוד כל הזמן במחשבה איך יוצרים פעילות, מעורבות, אקשן. לכאורה, אי-אפשר להתפלא שכל כך הרבה מוחות של אנשי מדיה חברתית הוגים תחרויות לייקים על תמונות של ילדים. מבלי להיכנס עכשיו לחוקיות של תחרויות לייקים, ההורים מתים על זה. רק תן להם סיבה להעלות תמונה של מושון הקטן בתחפושת התפוח-אדמה מורח דבק-שפכטל על אחותו הצורחת. רק תן להם סיבה לנג'ס לכל החברים שלהם לעוד לייק, לפתוח פרופילים פיקטיביים, להילחם זה בזה על גבי דף הפייסבוק של המותג, לטעון לאי-סדרים וחוסר הוגנות, או בקיצור לא לתת לשום-דבר לעמוד בדרכם אל עבר הפרס הנכסף: מוצץ-ממותג-מרהיב-ויוקרתי שלאף-אחד אין כזה וכולם היו רוצים ולכן שווה שווה. או תיק. או ערכה ליולדת. או אפילו חופשה. תזכירו לי כמה שווה הילד שלכם??

תראו אותם באמבטיה

בואו נדבר ספציפית. בואו נדבר על תחרות שמתקיימת ברגעים אלה ממש בדף המותג Avent. תחרות בה הורים נקראים להעלות תמונות של הילדים שלהם באמבטיה כדי לזכות בפרס כלשהו (לא התעמקתי מהו כי אני מודה שזה ממש לא משנה מבחינתי).

הורים, תהיינה הסיבות אשר תהיינה להעלות תמונות שלכם לפייסבוק, ובאמת שזו בחירה שלכם אם לחשוף אותם ברשת או לא, אין שום סיבה תחרות או פרס שאמורים לגרום לכם לרצות להעלות תמונות של הילדים שלכם ערומים לרשת. לא משנה מה רואים ומה לא. לא משנה כמה חמודים הם כשהם משתכשכים במים. תאמינו לי שהבת שלי עושה חיקוי של צב ים הכי מוצלח שראיתם. אז מה?

יש דברים שאנחנו צריכים לשמור לעצמנו, מקסימום להעביר במייל לחברים קרובים או משפחה. שום מוצץ, תיק או חופשה לא אמורים להניע אותנו לפעולה של חשיפה כזו של הילדים שלנו.

תמונות גולשים - הטשטוש לא במקור

זה לא שאני חושבת לרגע שלהורים המשתתפים בתחרות כזו לא אכפת מהילדים שלהם. העלאת תמונות של הילדים לרשת הפכה כל-כך מקובלת היום והיד קלה מאד על העכבר. הרי לא מזמן התקיימה בפייסבוק תחרות שהפרס שלה היה תמונה של הילד בחיתול בלבד על שלט ענק באיילון. בעיניי, חלק חשוב מהתפקיד שלנו כהורים הוא להגן על הילדים שלנו. אנחנו מגנים עליהם מפני חפצים חדים, נפילות, ילדים ומבוגרים אחרים, אנחנו מושיבים אותם בתוך כסא ביטחון באוטו ומלבישים להם מעיל בחורף ומקנחים להם את האף כדי שהנזלת לא תהפוך לדלקת אוזניים. וכן, זה התפקיד שלנו להגן עליהם מפני הסכנות האורבות ברשת.

קחו אחריות

בואו לא נהיה נאיביים. תמונות ברשת מתגלגלות. היום הן בדף פייסבוק כלשהו, מחר הן בדסקטופ של הפדופיל שלא הייתם רוצים לדעת שגר בשכנות לדודה שלכם. קחו אחריות ואל תסכימו להשתתף בתחרויות כאלו. הצימאון לחשיפה לא שווה ולו את הסיכוי הקטן ביותר שהתמונות האלו יגיעו לידיים הלא נכונות.

ומילה קטנה למי שמנהל את התחרות הזו, או פעילויות דומות ברשת: מצפון זו לא מילה גסה. אחריות, גם לא. ונכון שאפשר לומר שהבחירה היא של ההורים אבל אם ייעשה שימוש לא הולם בתמונות האלו האחריות היא לא באמת רק של ההורים, כי אתה זה שנתת את הבמה. כי פתיחת תחרות כזו יכולה למשוך בדיוק את האנשים הלא נכונים לעשות לייק לדף שלך. אלה שלא היית רוצה לפגוש בסמטה חשוכה. אלה שבטוח לא היית רוצה שהבת שלך תפגוש. אלה שעושים לייק כדי לראות תמונות של ילדים באמבטיה. אני יודעת שבחרתי מילים קשות כדי לתאר משהו שוודאי נעשה בכוונה טובה, אבל מבחינתי במקרה זה המטרה לא מקדשת את האמצעים.

פוסט אורח בבלוג מאת יעל פסח.

אם יש תוצר לוואי ראוי מבית היוצר של מחאת האוהלים – זה לגרום להכרה גורפת בכוחה של המדיה החברתית בקרב כל שכבות האוכלוסיה. עם זאת, כאשר אומרים היום "מדיה חברתית", לרוב מתכוונים בעיקר לפייסבוק (ולעיתים מתחבא בתוך המונח מה שנקרא אצלנו "הזיקנה").

לא שחלילה אני מזלזלת בפלח השוק שלה או בפופולריות שלה, אך טוויטר בולטת בחסרונה בשיח על שיווק רישתי. שלא תחשבו ששכחתי לרגע את התוספת החדשה לנוף הקהילתי ברשת, גוגל פלוס, אך היא צעירה מדי על מנת להשתתף במהפכה הנוכחית והלוואי ונעסוק בה במהפכה הבאה.

טוויטר ופייסבוק הן למעשה רשתות-אחיות העונות על צרכים שונים ומשלימים.

פייסבוק מתקיימת מהעבר ("הייתה עצרת מרגשת אתמול") והעתיד ("עוד שבוע תהיה הפגנה המונית – רישמו ביומן ובואו!"), בעוד טוויטר מתקיימת אך ורק בהווה ("עכשיו חוסמים כביש בקפלן – מי שיכול שיבוא!").

אם הקיר בפייסבוק עומד איתן ויציב כאנדרטה (זיכרו: התמונות ממסיבות פורים לפני שנתיים נשארות שם לנצח), בטוויטר הפיד דינמי ובעוד מספר דקות כבר יקרה משהו אחר וכולם ישכחו מה שקרה לפני דקה (אולי למעט "מימים", אבל זה נושא לפוסט אחר).

לא רק בפייסבוק אפשר לפרסם, גם בטוויטר ניתן ואף רצוי.

מה מפרסמים בטוויטר? ובכן – הכל, החל מדירות להשכרה, דרך חיפוש עבודה ועד עצרות זכרון והפגנות. הקהל בטוויטר הוא אחר – רוב האנשים לא נכנסים פעם ביום או פעם בשבוע כמו למשל בפייסבוק (כמובן שיש גם כאלו שבודקים הודעות מספר פעמים ביום, אך זהו לא הרוב). רוב המשתמשים (הנקראים "צייצנים") מקפידים להתעדכן באופן שוטף בנעשה, כי כאמור כל מה שמפורסם עדכני ותקף לפחות-או-יותר עכשיו.

אולי דווקא משום-כך, התחושה היא שהרשת קצת יותר חמה, לאנשים אכפת קצת יותר מאשר בפייסבוק ויותר קל לקבל עצה או עזרה בכל תחום שהוא (אגב, שמעתי את זה ממספר מקורות, זה לא רק אצלי).

לכן, אני חושבת שהיה לטוויטר חלק חשוב גם במחאה הנוכחית.

המחאה קיבלה האשטאג ייחודי (#J14) כך שמי שמתעניין יכול לקרוא עדכונים על הנושא ביתר קלות. מדי יום ניתן למצוא שם אירועים שקורים היום או גג מחר או ממש מעכשיו לעכשיו והכי חשוב בפן השיווקי – מי שמאשר השתתפות אכן מגיע (כמה פעמים עשיתם אטנדינג לאיוונט בפייסבוק רק בשביל להעיף אותו מהאירועים מבלי להתכוון?).

ובכן, בטוויטר מי שאמר שיגיע לאירוע – ככל הנראה אכן מתכוון להגיע ובפעמים רבות צייצנים יגיעו כקבוצה (תחושת הקהילתיות, שאולי נובעת דווקא מהעדר ההמוניות, חזקה פי כמה לעומת הפייסבוק).

לסיכום, מדובר בכלי שיווקי בעל כח עצום (קהל אמנם יותר מצומצם – אך בהחלט איכותי) שראוי לכל איש שיווקי (בפרט זה המתמחה במדיה חברתית) להשקיע את הזמן וללמוד כיצד להשתמש בו בתבונה (זיכרו – אף אחד לא אוהב ספאם!).

אחת הדוגמאות לכך היא שלא פעם ולא פעמיים אנשים שמנסים לקדם דווקא אתרים אחרים ברשת (פוסט חדש בבלוג אישי או כתבה למגזין וירטואלי כלשהו, סרטון חדש שעלה ליוטיוב וכדומה), מדווחים שרוב התנועה לאתרים אחרים שלהם הגיעה דווקא מטוויטר(!).

אל תזלזלו במדיה הזו במחשבה שאין שם המונים ולכן לא משם יגיע הקהל – יש לה כוח ועוד איך ואני צופה שהוא רק ילך ויגדל.

הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של יעל פסח.

למעלה מ-30 מיליארד יחידות תוכן (קישורים, חדשות, פוסטים, מאמרים, אלבומי תמונות וכו') משותפות בפייסבוק בכל חודש.

ניהול עמוד בפייסבוק, יכול להתבצע בתוך החברה (In-House), על ידי סוכנות מדיה חברתית חיצונית לחברה או אפילו על-ידי פרילאנסרים. במידה ויצא לכם לנהל אי-פעם עמוד בפייסבוק, בוודאי מצאתם את עצמכם מדי פעם מתחבטים בשאלות כגון:

• מתי הזמן הטוב ביותר לעדכן את העמוד? באיזו תדירות?
• האם ישנן מילים מסויימות, או תוכן מסוים שיניבו את התגובות הרבות ביותר?
• מתי בכלליות החברים בעמוד מגלים מעורבות רבה יותר, בנעשה על-גבי הקיר?

חברת BuddyMedia ערכה מחקר מקיף בנושא, כחלק מפעילותה בתחום הרשתות החברתיות. הנתונים שנמצאו על-ידה מעניינים ביותר, וחשובים למי שמנהל עמודים בפייסבוק. לקריאת המחקר במקור: לחצו כאן.

להלן ממצאי הממחקר בנקודות עיקריות, מתורגמות לעברית.

שתי הערות חשובות:

1. בכל מקום אשר תוזכר המילה "סטטוס", הכוונה היא לסטטוס, תמונה, וידאו, קישור וכו'. בקיצור – כל פריט תוכן אשר ניתן לשתף על הקיר.
2. מבחינת זמנים וימי עבודה – המחקר נערך ונכתב בארה"ב. על-כן, ימי החופש שלהם הם שבת וראשון – והממצאים בהתאם.

מתודולוגיה:

המחקר נערך על-גבי סטטוסים אשר נוצרו על-ידי פלטפורמת BuddyMedia, בקרב 200 לקוחות בתקופה של שבועיים. המחקר בדק הן את התגובות לכל סטטוס, והן את מספר הלייקים אשר קיבל כל סטטוס.

קבוצת הלקוחות אשר שימשה למדגם, כללה את הלקוחות הגדולים ביותר בתחומים: בידור, מדיה, קמעונאות, רכבים ותחבורה, עסקים ופיננסים, אופנה, מזון ומשקאות, בריאות ויופי, ספורט ונופש ותעשיית האירוח (בתי מלון, אכסניות וכו').

מדדים אשר נבחנו במחקר ואודות כל סטטוס:

מדד התגובות: מספר התגובות לכל סטטוס, ביחס למספר החברים בעמוד.

מדד הלייקים: מספר הלייקים לכל סטטוס, ביחס למספר החברים בעמוד.

מדד המעורבות: קומבינציה של שני הנתונים הנ"ל, ביחס למספר החברים בעמוד.

הממצאים

אורך סטטוס: הקפידו על סטטוסים קצרים ועניניים

המחקר מצא כי ישנה קורולציה שלילית חזקה בין אורך הסטטוס למידת המעורבות. המשמעות היא שככל שהסטטוס ארוך יותר, כך מידת המעורבות תהיה נמוכה יותר.

סטטוסים באורך של עד 80 תווים, זכו במעורבות גבוהה ב-27% מסטטוסים ארוכים יותר.

שירות קיצור כתובות: חישבו פעמיים לפני שתעשו בהם שימוש

נכון, שירותי קיצור כתובות (bit.ly, tiny url וכו') פופולאריים מאוד בפייסבוק, אך במחקר נמצאה רמת מעורבות גבוהה פי 3 בשימוש בכתובת אינטרנט מלאה, בניגוד לכתובת מקוצרת. הנתון הזה מעיד כי ישנה השפעה שלילית של כתובת מקוצרת על המשתמש. ההסבר לכך יכול להתבטא בעובדה שכאשר נעשה שימוש בכתובת מלאה, אל מול כתובת מקוצרת, המשתמש יכול לחזות מלכתחילה היכן יעד הלינק.

לדוגמה – אם בסטטוס נכניס את הכתובת www.buddymedia.com, המשתמש יכול להבין כי הקלקה על הלינק תיקח אותו בוודאות לאתר של BuddyMedia. כאשר נעשה שימוש בכתובת מקוצרת כגוןhttp://tinyurl.com/4f7w8n המשתמש לא יוכל לקבל אינדיקציה לאן יוביל אותו הלינק ואף עלול לחשוש.

על-כן, המשתמשים מגלים מעורבות פחותה בעת שימוש בשירותי קיצור כתובות.

במידה ואתם רוצים בכל-זאת לעשות שימוש בכתובת מקוצרת, בעיקר משום שכבר הגענו למסקנה שכל שהסטטוס קצר יותר, כך רמת המעורבות גבוהה יותר, נסו להשתמש בשירות קיצור כתובות ממותג. לדוגמה: http://bddy.me/1F8M שיהווה אינטראקציה לשירות קיצור כתובת ממותג.

הזמן הטוב ביותר לסטטוס: כתבו סטטוס כאשר החברים מקשיבים

כמעט 60% מהסטטוסים פורסמו בין השעות 10:00 בבוקר ל-16:00 בצהריים, כאשר המשמעות היא שמנהלי העמודים פירסמו סטטוסים בשעות העבודה שלהם. לאחר 16:00 בצהריים, כמות הסטטוסים פחתה בצורה משמעותית.

מכל מקום, עמודים אשר פירסמו סטטוסים מעבר לשעות העבודה (מוקדם בבוקר, מאוחר בלילה), זכו למידת מעורבות הגבוהה בכ-20%.

הממצא הזה משקף את חשיבות העובדה שהסטטוסים יופיעו בראש הפיד של המשתמשים, בזמנים בהם הם נכנסים לפייסבוק. כאשר אתם מפרסמים סטטוסים בשעות העבודה שלכם, אתם מפספסים הזדמנות נהדרת וחשובה להופיע בפיד של החברים בעמוד שלכם, ובכך אתם לא זוכים למידת מעורבות גבוהה בסטטוסים שלכם.

אז מתי כן? נסו לתזמן את הסטטוסים שלכם כך שיופיעו מוקדם מאוד בבוקר, או מאוחר בלילה. אל תפרסמו סטטוס רק בגלל שאתם נמצאים כרגע מול המחשב.

הזמן הטוב ביותר לסטטוס: כתבו סטטוס כאשר החברים מקשיבים (לחצו להגדלה)

היום הטוב ביותר לסטטוס: החליטו בעצמכם

במחקר נמצא כי 86% מהסטטוסים פורסמו בימים שבין שני לשישי, כאשר נצפתה קפיצה ברמת המעורבות מצד החברים בעמודים בימים חמישי ושישי. על-כן, הזמן הטוב ביותר לכתיבת סטטוס הוא בצמוד לסוף-השבוע.

המסקנה הזו חופפת עם הנתונים שפורסמו על-ידי פייסבוק, אשר העידו כי "מדד האושר" (Happiness Index) של משתמשי פייסבוק גבוה ב-10% בימי שישי.

מדד המעורבות ירד בכ-3.5% מתחת לממוצע, בכל הקשור לסטטוסים שפורסמו בין יום שני ליום רביעי, ובכ-18% מתחת לממוצע, כאשר מדובר בסטטוסים שנכתבו בשבת. בכל מקרה, מידת המעורבות משתנה בכל תעשייה ותעשייה.

תעשיית המדיה והתקשורת: המנעו מה"רעש" בימי שני

• ימי שבת וראשון מאופיינים במידת מעורבות מעולה מצד החברים בעמוד, אולם חברות לא נוטות לפרסם סטטוסים בעמודיה בימים אלה.
• המנעו מה"רעש" האופייני לימי שני

תעשיית המדיה והתקשורת: המנעו מה"רעש" בימי שני (לחצו להגדלה)

תעשיית הבידור: אל תתעלמו מסופי השבוע

• החברים בעמוד הכי פעילים בימי שישי עד ראשון, אולם חברות נוטות לא לפרסם סטטוסים בימים אלה.

תעשיית הבידור: אל תתעלמו מסופי השבוע (לחצו להגדלה)

תעשיית הקמעונאות: כוונו לימי ראשון, חשבו פעמיים לפני שתפרסמו בימי שישי

• מידת המעורבות של המשתמשים מזנקת בימי ראשון, אולם הסטטוסים של עמודי החברות בימי ראשון, מהווים רק 5% מסך הסטטוסים הכללי בכל השבוע.
• חברות מפרסמות סטטוסים בצורה משמעותית בימי שישי, אולם ביום זה מידת המעורבות מצד המשתמשים נמוכה משמעותית. כוונו סטטוסים לימי ראשון.

תעשיית הקמעונאות: כוונו לימי ראשון, חשבו פעמיים לפני שתפרסמו בימי שישי (לחצו להגדלה)

תעשיית התחבורה והרכבים: ימי ראשון הם החברים הטובים ביותר שלכם

• מידת המעורבות מזנקת משמעותית בכל הקשור לסטטוסים בימי ראשון, אולם תעשיית התחבורה והרכבים עוד לא קפצה על הגל הזה. סטטוסים אשר נכתבו בימי ראשון, היוו רק 8% מסך הסטטוסים השבועי בתעשיית התחבורה והרכבים. גם תעשייה זו צריכה לכוון יותר לימי ראשון.

תעשיית התחבורה והרכבים: ימי ראשון הם החברים הטובים ביותר שלכם (לחצו להגדלה)

תעשיית העסקים והפיננסים: מידת המעורבות מזנקת באמצע השבוע

• מרבית הסטטוסים מפורסמים בימים שני עד שישי, אולם מידת המעורבות מזנקת רק ברביעי עד חמישי ונוחתת שוב בימים שישי עד שלישי. הקפידו לפרסם סטטוסים ברביעי וחמישי, בהם מידת המעורבות ברמה הגבוהה ביותר.

תעשיית העסקים והפיננסים: מידת המעורבות מזנקת באמצע השבוע (לחצו להגדלה)

תעשיית האופנה: חמישי מאופיין בזינוק במידת המעורבות

• מידת המעורבות בשיאה ביום חמישי, אולם ישנה ירידה משמעותית ביום שישי ובסוף השבוע. הקפידו לפרסם סטטוסים ותוכן ביום חמישי.

תעשיית האופנה: חמישי מאופיין בזינוק במידת המעורבות (לחצו להגדלה)

תעשיית המזון ומשקאות: מידת מעורבות גבוהה באמצע השבוע ובשבת

• מכל התעשיות שנחקרו, המותגים אשר בקטגוריית המזון ומשקאות היו באופן יחסי פעילים יותר בסופי השבוע, ביחס לתעשיות האחרות, זאת על-אף שמידת המעורבות זינקה בימים שלישי ורביעי, ושוב בשבת.
• ימי שלישי, רביעי ושבת צריכים להוות את "העוגן" למותגי המזון ומשקאות, בכל הקשור לפרסום סטטוסים.

תעשיית המזון ומשקאות: מידת מעורבות גבוהה באמצע השבוע ובשבת (לחצו להגדלה)

תעשיית הבריאות והיופי: כוונו לחמישי

• מידת המעורבות מזנקת בימי חמישי, כך שמותגי בריאות ויופי צריכים להקפיד על פרסום סטטוסים ביום זה. על-כן, שמרו על התוכן הטוב ביותר שלכם, על-מנת לפרסם אותו בימי חמישי.

תעשיית הבריאות והיופי: כוונו לחמישי (לחצו להגדלה)

תעשיית הספורט: פרסמו יותר בראשון

• באופן לא מפתיע, מידת המעורבות בכל הקשור למותגי ספורט, זינקה בימי ראשון. מכל מקום, מותגי ספורט לא ממנפים את העובדה הזו, שכן ימי ראשון הינם הימים הפחות פעילים בכל הקשור לסטטוסים בקרב תעשייה זו. חברות בתעשייה זו צריכות לשמור את התכנים הטובים ביותר שלהם לימים אלה, במטרה לזכות במידת מעורבות גבוהה יותר.

תעשיית הספורט: פרסמו יותר בראשון (לחצו להגדלה)

תעשיית הנופש והאירוח (בתי מלון, אכסניות וכו'): המתינו בציפייה לסופי השבוע

• מידת המעורבות הגבוהה ביותר מתרחשת בימים חמישי ושישי. הקפידו לפרסם תכנים בסופי השבוע.

תעשיית הנופש והאירוח (בתי מלון, אכסניות וכו'): המתינו בציפייה לסופי השבוע (לחצו להגדלה)

מילות הפעלה: חברים בעמוד מבצעים הוראות

על-מנת לזכות ביותר לייקים, פנו בישירות ובקשו "לייק". בקשות ברורות הן היעילות ביותר.

על-מנת לקבל תגובות, שאלו שאלה ישירה ובקשו תגובה. בקשו מהחברים בעמוד "להגיב", "לספר" או "לכתוב" לכם – "כתבו לנו", "ספרו לנו", "הגיבו לנו בתגובות". החברים בעמוד יקשיבו ויגיבו בתגובה.

כאשר עושים שימוש בסטטוס במילים "תגובה", או "לייק" – הדבר תורם בצורה חיובית ומשמעותית ל"מדד הלייקים" ו-"מדד התגובות". כאשר מבקשים מהחברים בעמוד לעשות לייק לסטטוס, זהו למעשה המאמץ הפשוט ביותר הנדרש מצידם והם לא יהססו לעשות זאת.

לכן – אם תרצו שהמשתמש יעשה לכם לייק – בקשו זאת בהחלטיות ובפשטות.

מילות מפתח לקידום מכירות: "מכירה רכה" מהדהדת טוב יותר

כאשר אתם עורכים בעמוד תחרות, הגרלה או קידום מכירות, מילות מפתח המאפיינות "מכירה רכה" מהדהדות טוב יותר באוזני החברים בעמוד, מאשר מילים אגרסיביות כגון "תחרות", "הגרלה", "קופון" או "קידום מכירות".

מילות המפתח המוצלחות ביותר הינן "זכיה" (Win), ו-"זוכה" (winner), שכן הן מעניקות למשתמש סיבה להתרגש, יותר מאשר שמנסים למכור לו משהו.

• החברים בעמוד מגלים מעורבות רבה יותר ביחס למילים "אירועים" (Events) ו-"זכיה" (Winning). במקביל, ישנה סלידה מהמילים "תחרות" (Contest) ו-"קידום מכירות" (Promotion).

מילות מפתח לקידום מכירות: "מכירה רכה" מהדהדת טוב יותר (לחצו להגדלה)

מיקום השאלה: שאלו את השאלה בסוף

סטטוסים שהסתיימו בשאלה, זכו למידת מעורבות הגבוהה ב-15%, בניגוד לסטטוסים עם שאלה באמצע הסטטוס. מיקום שאלה באמצע הסטטוס, מסיט את תשומת ליבו של הגולש, בעוד סטטוס עם שאלה בסופו, מניע את החברים בעמוד לפעולה – מתן תשובה.

נכון: מחקרים הראו שבני אדם מבלים 20 אחוזים מחייהם באינטרנט. באילו אתרים אתם גולשים לרוב?

לא נכון: באילו אתרים אתם גולשים לרוב? מחקרים הראו שבני אדם מבלים 20 אחוזים מחייהם באינטרנט.

המסקנה: סטטוסים המסתיימים בשאלה, זכו לרמת מעורבות הגבוהה ב-15%.

מילות שאלה: אל תשאלו למה; שאלו היכן, מתי והאם

למרות שהמילים "היכן", "מתי" ו-"האם" הניבו רמת מעורבות גבוהה, הן לא נוצלו כראוי. מותגים יכולים לעשות שימוש במילים אלה בכדי להגדיל את רמת המעורבות.

באופן מעשי, השימוש במילה "האם", יצר זינוק במספר הלייקים. הסיבה לכך היא משום שהחברים בעמוד נוטים ללחוץ לייק כאות הסכמה, יותר מאשר לרשום "כן" כתגובה.

המילים "איך", "מי", "מה", "למה" זכו לרמת המעורבות הנמוכה ביותר, כאשר מילת השאלה "מה" הייתה הפופולרית ביותר בסטטוסים שנבדקו.

המנעו מלשאול "למה?". מילת השאלה "למה?" זכתה למידת הלייקים ומידת התגובות הנמוכות ביותר. נוסף לכך, מילת השאלה "למה?" נתפסה כפולשנית וכמאתגרת ביותר.

מסקנה

פייסבוק הינה הרשת החברתית בעלת הצמיחה המהירה והגבוהה ביותר בכל הזמנים. אמנם, המותגים משכילים לעשות בה שימוש כפלטפורמת מפתח באסטרטגיה השיווקית שלהם, אולם חשוב לדעת ולהבין כיצד ניתן ליצור מעורבות ושיח בעמודים.

לכל תעשיה מהתעשיות הנ"ל אמנם יש הבחנה ברורה ושיטה שונה בכל הנוגע לפרסום סטטוסים, אולם כשזה מגיע לעמוד מותג כזה או אחר, המותגים חייבים לשמור על הסטטוסים פשוטים וברורים, כאלה שיעמדו בקנה אחד עם רצונות החברים בעמוד.

לקריאת המחקר במקור: לחצו כאן.

יש לי 1,203 חברים בפייסבוק, נכון לכתיבת שורות אלה. חלקם מהמשפחה שלי, מספר חברי ילדות, עם חלקם למדתי ביסודי, בתיכון ובתואר הראשון, חלקם חברים מתעשיית ועולם הפרסום ואת חלקם מעולם לא פגשתי. לרוב אני מאשר כמעט כל אחד אשר מבקש ממני חברות בפייסבוק, עד שהוא מוכיח לי כי הוא ואני כנראה לא צריכים לחלוק את אותה רשת חברתית.

לעתים צצות בפיד תמונות מוזרות והזויות, כלים חד-פעמיים למשל, כאשר פייסבוק טוען בתוקף שאחד מחבריי מתוייג על תמונות אלו. היום במקרה גם אני זכיתי להיות מתוייג על כלים חד פעמיים. הסיכוי שאי-פעם ארכוש כלים חד פעמיים מהחברה אשר דאגה לתייג אותי – הוא אפסי.

אני מתוייג בתור כלי חד-פעמי

לפני כשנתיים, כאשר החל המסע שלי ברחבי הרשתות החברתיות, עשיתי טעויות. כמו כולם. יצרתי ברכה צינית-ועם-זאת-שנונה לפסח. כל-כך התלהבתי מה"יצירה", עד שנוצר אצלי צורך לתייג את מי שרק אפשר על התמונה. מיותר לציין שמספר ימים לאחר-מכן, הבחנתי כי מספר אנשים החליטו להיפרד ממני בפייסבוק. זה כאב לי, זה הציק לי ובעיקר – עיצבן אותי.

"מיהם אותם אנשים", תהיתי לעצמי, "ומה הם חושבים לעצמם?!". לא הבנתי איך צעד אחד קטן שלי, גרם לצעד מאוד גדול – ומשמעותי – מצידם. הרי מה בסך-הכל עשיתי? תייגתי אתכם על ברכה לפסח? ביג פאקינג דיל. זו הסיבה שנפרדתם ממני בפייסבוק? לוזרים!

פסח שמח!

היום, כשנתיים אחרי אותו מקרה, שנתיים שבהן אני עוסק בתחום להנאתי ולפרנסתי – אני מבין. היום אני יודע עד כמה הצעד של תיוג אנשים פרטיים על תמונות מסחריות – הוא צעד בגדר "ייהרג ובל יעבור"  – בכל מה שקשור לרשתות חברתיות. הרי אותה חברה אשר דואגת לתיוג הנ"ל – סה"כ מבקשת "לדפוק קופה" על הגב שלי. נכון, 1,203 חברים זה לא ביג דיל. יש אנשים עם 4,000 חברים ויותר. ברור לי, ברור לאותה חברה וברור לכם, שכאשר מישהו עם 4,500 חברים מתוייג בתמונה מסחרית, כל 4,500 החברים שלו זוכים להיחשף לתכנים שיווקיים. זה מציק, זה מעצבן וזו האנטיתיזה המושלמת לאיך לפעול בצורה בלתי חברותית בעליל ברשתות החברתיות.

זו לא הדרך.

אין יום שעובר, מבלי שאתוייג בתמונה מסחרית כזו או אחרת, וכך גם חבריי, בעלי החברים המרובים בפייסבוק.

ועכשיו – למקרה קלאסי:

בשבוע שעבר, התמונה הזו צצה לי בפיד כמעט בכל יום, כאשר בכל יום מספר חברים אחר היה מתוייג בה. ביום חמישי החלטתי להיכנע לסקרנות ולחצתי עליה.

בחורה נאה וחמודה. לא תציצו?

בחור בשם "יוסי עזרן", כנראה פרופיל פיקטיבי, יצר אלבום, העלה אליו את התמונה ותייג כמות מקסימלית של אנשים. לאחר מכן, העלה את אותה תמונה בשנית, תייג כמות מקסימלית של אנשים וחוזר חלילה.

בתחתית התמונה, הופיע הכיתוב הבא [לחצו על התמונה להגדלה]:

האם ככה נראית המורה לאנגלית?

לחצתי על הלינק[http://blu.cc/g61t17] בתאריך 28.07.11, מכיוון שהסתקרנתי לראות מי אחראי ליצירת הפאר הזו, בטרם אדווח לפייסבוק על הפרופיל הזה כמטריד. הגעתי למיניסייט של ביה"ס לאנגלית Wall Street, המציע חודש נוסף מתנה.

חודש מתנה בתאריך 28.07.11

לחצתי על הלינק שוב בתאריך 31.07.11 – והמיניסייט התחלף וכעת הוא מציע 3 חודשים מתנה, ככה שאם תכננתם להירשם בינתיים, חכו שלושה ימים. כנראה שתוכלו לקבל חצי שנה מתנה.

3 חודשים מתנה בתאריך 31.07.11

כולכם ודאי מכירים את ביה"ס לאנגלית Wall Street. ברור לי לחלוטין שביה"ס לאנגלית Wall Street לא מעסיק חבורה של ספאמרים אשר דואגים להטריד ולתייג כמויות בלתי נתפסות של חברים בפייסבוק – בתמונות מסחריות. הצצה בשורת כתובת המיניסייט סיפקה את התשובה:

משרד פרסום הקרוי "Leadim". החברה מציינת באתר האינטרנט שלה, כי "החברה מתמחה ביצירת לידים איכותיים ואפקטיביים במספר סיגמנטים עבור חברות מסחריות". כמו-כן, החברה מדגישה את העובדה כי "פעילות חברת לידים ,הינה ייחודית המשלבת ערוצי אופליין ואונליין בהיקפים גדולים מאוד על ידי מערך סוכניה (למעלה מ 200 איש על בסיס יומי) המאתרים אלפי לידים בתחומים נבחרים, תוף מיפויים והפצתם ללקוחותיה."

האם הפרסום שלה עובד? סביר להניח. התהליך הוא פשוט: משתמש בפייסבוק מתוייג בתמונה אשר משמשת כ"פיתוי", כל חבריו של אותו משתמש לוחצים על התמונה, נחשפים למסר השיווקי בתחתית והדרך משם לסגירת עיסקה – קצרה ביותר.

האם החברה יצרה "ליד איכותי ואפקטיבי במספר סגמנטים עבור חברות מסחריות", כדבריה? בולשיט. "סוכני החברה" [יש למעלה מ-200 כאלה, זוכרים?] דאגו לתייג את מי שרק אפשר, כאשר הלקוח, Wall Street במקרה הזה, חושב לתומו כי אכן בוצע עבורו מיפוי שכזה.

אני יוצא מנקודת הנחה שחמש עסקאות שכאלה, מכסות את עלות הפרסום. יתרה מכך – אני יודע שבמידה וחברת לידים לא הייתה מביאה תוצאות – Wall Street – ושאר לקוחותיה לא היו ממשיכות לעבוד איתה.

אך האם אתם, לאחר קריאת שורות אלה, הייתם מוכנים ללמוד ב-Wall Street?

אני לא. האם ביה"ס Wall Street אשם? אני לא יודע.

מכירים חברות נוספות העושות שימוש במדיה החברתית למטרות פרסום מסחרי בוטה ומציק? ספרו לי ונכין רשימה מסודרת של חברות כאלה. צריך לשים לזה סוף.

נטע דורון, מנהלת מחלקת המדיה החברתית בחברת נקסט-אין, בפוסט אורח בבלוג.

מה משותף לשיר (22), אורלי (35) ויעל (42) ? כלום! מלבד העובדה שהן כולן נשים.

ומה בכל זאת משותף? סביר ששלושתן גולשות ברשתות חברתיות, מחשיבות מאוד את ההמלצות של החברות שלהן ומעדיפות לבלות שם יותר זמן מאשר לצפות בטלוויזיה. בחרתי לכתוב את הפוסט הזה בנימה אישית ושלא מתוך הישענות ואישושים מבוססי מחקרים.

מה אנחנו רוצות

כדי לשווק היטב לקהל הנשי צריך להבין לא רק את הרגלי הגלישה והמטרות שלנו בזמן הגלישה, אלא להיכנס לקרביים הרגשיים הנשיים שלנו, אלה שמניעים אותנו, הנשים: לקרוא, לשתף, להגיב ולהמליץ. אם הבנת אותנו, אנחנו שלך. מצד שני – אם פגעת בנו, אפילו באישה אחת, אנחנו מאוד נגדך. ויש לזה השלכות… (דוגמא בהמשך).

איפה

אנחנו גולשות בפייסבוק, אך לא רק. אנחנו פעילות גם בפורומים ואוהבות להתקשקש בבלוגים. אני רוצה להזכיר שלמרות שאנחנו בהייפ של פייסבוק, הפורומים הנשיים, בייחוד בכל מה שקשור לפורומים העוסקים בהורות, הריון ולידה הם עדיין מאוד פופולאריים וימשיכו להיות. הסיבה העיקרית לכך היא שיש ערך לוותק הפלטפורמה הזאת שם התגבשו קהילות אינטימיות עליהן לא קל לוותר.

בנוסף, הפורומים מעניקים יכולת להשתתף בדיון מבלי להיחשף, מה שבפייסבוק לא מתאפשר. אם נוסיף לכך את העובדה ששרשורים, חיפושים ונעוצים עדיין לא מתאפשרים בפייסבוק נגיע למסקנה שלפורומים עדיין יש מה להציע לנו.

הבלוגוספירה מציעה לנשים הזדמנות נהדרת לקרוא על אופנה, לייף סטייל, בריאות, הורות או לבחון חוויות מסרט, בילוי, מסעדה או טיול של נשים אחרות, ואלה חומרים שאנחנו יודעות להעריך. יש מאיתנו שאוהבות לקרוא על טכנולוגיה או על ספורט. הרעיון הוא ש…אנחנו קוראות!

יוטיוב הוא גם מקום בו אנחנו אוהבות לבלות – לשמוע ולראות קליפים, להעלות ולצפות בסרטונים של הילדים שלנו או לראות תכנים אחרים כמו כתבות תוכן מצולמות בכל נושא שהוא ולחלוק אותו עם חברות, לשתף, להמליץ או אולי גם להזהיר – אל תתקרבי למסעדה הזאת, אל תסעי לצימר הזה וכד'.

הסלולר –ידידו האמיתי של כל אישה. סמסים, גלישה, עדכונים וחיבור לרשתות החברתיות שלנו דרכו נעשים כבר לדרך חיים. לנערות-בוודאי ולמבוגרות יותר גם, יותר ויותר.

איך

אנחנו אוהבות שמפרטים לנו…אנחנו שמות לב לפרטים הקטנים. בבקשה, תמשיכו… אנחנו יכולות ללהטט בין כמה מסכים, אתרים ועיסוקים. למעשה, משיחות שלי עם נשים,חברות שלי, הבנתי שגם הן, כמוני, לא יכולות להתרכז בעבודה אם הפייסבוק לא פתוח ברקע. אנחנו אוהבות לצ'וטט זו עם זו, להגיב אחת לשנייה, ללא לאות.

למה

אנחנו ברשת כי אנחנו אוהבות לחלוק, להתייעץ, ולדבר… אנחנו מבלות בפייסבוק, בבלוגים או בפורומים כי אנחנו נשיג משם מידע והמלצות אמיתיים ובמהירות, דרך נשים חברות שלנו.

אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני פחות ופחות משתמשת בגוגל ויותר ויותר משתמשת בחברות שלי כדי לברר אודות מקומות בילוי, המלצות להצגה, המלצות לבעל מקצוע או אפילו להעלות שאלה, כמו איך מתרגמים מילה מסוימת לאנגלית…

כאשר זה מגיע להמלצות על רופא מומחה לילדות שלי, או עזרה דחופה שאני צריכה בנוגע למפעיל ליומולדת אני לא אחפש בגוגל, אלא רק דרך הקשרים שלי ברשתות חברתיות. אין כמו המלצה של חברה!

כמה

מודה ומתוודה שאני מכורה! אבל גם אם לא נסתכל עלי, נטע פייסבוהוליק, התמונה השלמה המייצגת בהחלט מראה שנשים מעדיפות את האינטרנט מאשר את הטלוויזיה. מרבית הנשים שאני מכירה מבלות הרבה יותר באינטרנט מאשר מול מסך הטלוויזיה – החל מהבת שלי וחברותיה בחטיבה, וכלה בחברות שלי. אני מבלה בממוצע מדי יום כ 8 שעות ברשתות חברתיות. עבודה ותחביב שמתחברים להם יחד.

התקשורת שלי דרך רשתות חברתיות נעשתה חלק מה DNA שלי עד כדי כך שאפילו סמס איטי לי מדי. שיחות טלפון? התייתרו לי מהרבה בחינות. כשכל החברות שלי והקרובות אלי מבלות בפייסבוק הן במרחק מקלדת ממני.

מה יקרה אם תרגיזו אותנו

ולסיום, מה שעוד מאפיין נשים ברשתות החברתיות, היא האחווה הנשית. אקנח בדוגמא של אישה אחת שבמחי טוויט אחד הרסה קמפיין שלם. זה לא שהיא רעה, זה הם, שלא הקשיבו. משווקים, לעולם אל תזלזלו באמא כועסת!

Click here to view the embedded video.

מומלץ לדלג לשקופית מס' 6:

כמו בכל שנה, גם השנה החבר'ה בפייסבוק משתפים אותנו בסטטיסטיקות מעניינות אודות דפוסי השימוש שלנו, הגולשים, באתר. מרתק לראות כיצד הסטטוסים שלנו, התמונות שאנחנו מעלים, או ביטויים חדשים – מייצגים אותנו – פחות או יותר – כחברה גלובאלית וכאינדיבידואל.

אם נציץ במגמות הבולטות בעדכוני הסטטוסים לשנת 2010, נוכל לראות כי אסונות טבע וניצחון האדם על אסונות אלה, השאירו את חותמם בצורה מאוד בולטת, אולם יותר מכל – ניתן לראות כי אנשים הביעו רצון לבלות זמן רב יותר עם החברים והמשפחה. הביטוי בעל הצמיחה הגדולה ביותר בשנת 2010, היה ראשי תיבות בהן עשו שימוש גולשים, כדי לבקש מחבריהם לצאת ולבלות יחד.

בין אם הגולשים חיפשו מה לעשות או סתם סיימו לעבוד, הם החלו להשתמש בראשי התיבות HMU (Hit Me Up) כדי לסמן שהם רוצים לצאת או לפגוש את החבר'ה, כאשר השימוש היה נפוץ יותר בעיקר בסופי-שבוע ובחופשת הקיץ.

מערכות יחסים בשנת 2010

• 43,869,800 החליפו ל-Single
• 3,025,791 החליפו ל-It's complicated
• 28,460,516 החליפו ל-in a relationship
• 5,974,574 החליפו ל-engaged
• 36,774,801 החליפו ל-married

כיצד נראו 20 דקות בפייסבוק, בשנת 2010

• 1,000,000 שיתופי קישורים בכל 20 דקות
• 1,323,000 תיוגי תמונות
• 1,484,000 הזמנות נשלחו לאירועים
• 1,587,000 פוסטים בקיר
• 1,851,000 עדכוני סטטוס
• 1,972,000 בקשות חברות אושרו
• 2,716,000 תמונות הועלו
• 10,208,000 תגובות
• 4,632,000 הודעות פרטיות

(חלק שלי, חלק תרגום מהבלוג)

טרנדים בפייסבוק - 2010

פייסבוק פרסמו באתר את עשרת הטרנדים המובילים בעדכוני הסטטוס לשנת 2010:

1. HMU – Hit Me Up – כאמור, ראשי תיבות שמייצגות את הרצון של הגולש לצאת ולפגוש חברים.

HMU - Hit Me Up

2. גביע העולם 2010 – אירוע הספורט הגדול והמשמעותי ביותר בשנת 2010 שהתקיים בדרום אפריקה.
3. סרטים – מספר גדול מאוד של סרטים הגיעו השנה לאקרנים, ביניהם "צעצוע של סיפור 3", "Inception", "עליסה בארץ הפלאות", "Iron Man2" וכדומה.
4. ipad ו-iPhone4 – במהלך שנת 2010, חדרו לשוק שני המכשירים הללו, אשר יצרו באזז מטורף בכל הרשת, באזז שלא פסח גם על פייסבוק.
5. האיטי – רעידת האדמה שהתרחשה ב-12 בינואר בהאיטי השנה, דאגה ליצור מספיק עדכוני סטטוס כדי להיכנס לרשימת הטרנדים המובילים בפייסבוק.

6. ג'סטין ביבר – ילד קטן ומעצבן, אבל יותר עשיר ממני ומכם יחד. אין ספק ששנת 2010 עשתה לו (ולחשבון הבנק שלו) רק טוב.
7. משחקים – אין אחד מאיתנו שלא התמכר למשחק כזה או אחר  בפייסבוק. מודה, הייתה תקופה (בערך חודשיים) שהייתי שותל וקוצר. פארמוויל.
8. כורים – זוכרים את הכורים הצ'יליאנים שחולצו בשלום? גם הם עשו הרבה רעש בפייסבוק, ובייחוד ברגע החילוץ הסופי.

9. מטוסים? שומדבר לא באמת מעניין במילה "מטוסים". מסתבר שהשיר "Airplanes" של B.O.B תפס חזק בקרב הגולשים בפייסבוק. אגב, השורה הנפוצה ביותר בסטטוסים היא השורה הראשונה: can we pretend that airplanes in the night sky are like shooting stars.

Click here to view the embedded video.

אז שתהיה לכולנו שנה טובה! :)

by ~Yurik86

Bouygues Télécom, חברת תקשורת מצרפת, רצתה ליצור קמפיין השקה לעמוד הפייסבוק שלה.

אחרי מחקר לא קטן, הם הסיקו שהמשתמשים בפייסבוק נוהגים לעשות שימוש ברשתות חברתיות כל יום, אבל נוטים לשכוח את העבר אותו חלקו עם החברים באותן רשתות. לצורך השקת העמוד, הם יצרו אפליקציית פייסבוק היוצרת ספר ממשי ואמיתי. האפליקציה מאפשרת למשתמש להוסיף עד 10 חברים לספר ובחירת טווח זמן (יום ההולדת שלו, חתונה, תחילת הפעילות של המשתמש בפייסבוק וכו'). ברגע שהמשתמש סיים לבחור, הספר נשלח אליו הביתה במתנה.

Click here to view the embedded video.

לפני מספר שבועות הוזמנתי להקרנת בכורה של הסרט "הרשת החברתית", לרגל חגיגות השנה לקרם דה לה קום – פרוייקט הבלוגרים המוצלח של בזק בינלאומי. מיותר לציין שבזק בינלאומי יודעים לפנק. האירוע התקיים באולמות Yes Planet בקניון איילון. כאשר הגענו למקום, חיכו לנו המון קלוריות בדמות בורקסים, עוגיות ושתיה קלה. עשינו קצת מינגלינג עם שאר הבלוגרים, חלק נשאו דברים ואז הגיעה גולת הכותרת: פופקורן וקולה חינם – ויהי טוב. לחצו כדי לראות את כל המי-ומי.

גם הממורמרת צפתה בסרט ומפאת חוסר הזמן שלי, ביקשתי שתכתוב ביקורת. כתבה גם כתבה:

Image by toonpool.com

פוסט אורח מאת הממורמרת:

צוקי, איך בסוף הכול מתחיל ונגמר בבחורה שלא רצתה אותך? אולי זה ניסיון של כותבי התסריט לספר סיפור של הצלחה מטאורית מבלי שזה יראה כקורס "מבוא ליזמים מתחילים"? הרי מדובר בסיפור קלאסי של צעיר מבריק, מרקע מבוסס, שאינו מתנהל על פי הקודים החברתיים הבסיסיים (הליכות ונימוסים) אשר מזהה צורך מאוד מסיום בקרב קהילתו ומפתח אותו לדבר הזה שגורם לכם לומר: "איך לא חשבו על זה קודם?", הדבר הזה, התהליך הזה שצוקי עובר בסרט, קורה לעיתים קרובות בעולם העסקים, עד לכדי חטא של בנאליות. נרטיבים הוליוודים אינם אוהבים סיפורים בנאליים, לכן יש להכניס לתוך סיפור סטנדרטי של הצלחה נדבך של תשוקה, או אהבה כוזבת או מפח-נפש הנגרם על ידי – נכון – בחורה שלא מבינה את גיבורי הסרט, או במקרה הזה – אנטי גיבור.

צוקי שמצטייר בסרט כמיזנטרופ ממדרגה ראשונה, יצור אנטי-חברתי בעליל וטיפוס מוזר שלא בטוח שהייתם רוצים לשחק איתו במחבואים, אותו צוקי הוא בסך הכול עוד איש עסקים שהצליח (באומרי איש אני מתכוונת לבחור, אני מתכוונת לחנון). העולם לא אוהב שחנונים מצליחים – זו עובדה. ע"ע ביל גייטס, מוצארט או לאונרדו דה וינצ'י.

המתקפה על החלטותיו של מארק צוקרברג בכל הקשור לניהול עסקיו כאילו נעשו משיקולים אנטי חברתיים, קרים ומלאי אינטרסים נדמה כמתקפה עצובה. ברור שמי שרוצה להצליח עושה זאת מתוך אינטרס, ובאינטרס כמו באינטרס המטרה שלך היא מעל הכול; אין דיאלוג, אין וויתורים ואין חברים. עסק זה זיקוק ומיצוי הגדרת המושג אינטרס. במידה ולא היית פועל כיזם מתוך אינטרס, הוא היה יוצר מלכ"ר. לעתים

אנשים שוכחים שאינטרס היא אינה מילה גסה. כל מערכת יחסים אנושית תחילתה באינטרס של אחד הצדדים. אם האינטרס מתפתח אחר-כך לכדי מטרה ואף מטרה משותפת, נפלא – אך דבר זה לא קורה תמיד. האינטרס של צוקי לעשות כסף והמון כסף, להיות אדון לעסקיו,  נשפט כמעשה אנוכי. האינטרס של צוקי בבחורה נתפס כפתטי, למה? כשגבר משחיז את סכיניו כלפי גורמים מאיימים על הצלחת היזמות שלו (ויש שיגידו – הבייבי שלו), זה נתפס כהתגוששות עסקית תפלה למדיי עבור אילו שאינם בקיאים בכל הפרטים. כשגבר מבצע אקט כנגד איום על האינטרס שלו במין השני, זה יחשב על ידי רבים כ-"סיפור ג'וסי על איך צוקי נבזי למין הנשי; נכניס את זה לעלילה, זה ייתן פאן נוסף לאישיותו הלא-חברותית של הבחור". צוקי רצה את הבחורה, צוקי חשש מהיכולת של אותה בחורה לגרום לו נזק תדמיתי עתידי בקרב בחורות אחרות בקולג', צוקי פעל בהתאם. סיפור שקורה כל הזמן ולטובים שבינינו, באמת.

באיזשהו אופן, צוקי מייצג אותנו – הדור שרוצה "עכשיו ומייד". הדור שנולד בסביבות שנות השמונים, זה שמחפש את עצמו ולא מתבייש לא למצוא ואפילו להודיע על כך בכל סטאטוס נתון, כי הרי לא בוער לו והוא לא מתכוון להאט את הקצב בשביל אף-אחד, אלא אם כן זה נכלל ברשימת האינטרסים שלו. הדור הזה לא המציא את מכלול התכונות של האגואיזם, חוסר ההתחשבות וה-ME, ME, ME. הדור הזה מקדם את עצמו באמצעות הכלים הנמצאים כרגע ברשותו, כפי שעשו זאת דורות אחרים לפניו, אם זה באמצעות קולקטיביות מזויפת או אינדיבידואליזם קולקטיבי. אז הפעם לרשות הדור הזה נמצאים כלים ומנגנונים הרבה יותר מורכבים, מהירי תגובה וסוחפים. אנחנו קוראים להם "הרשתות החברתיות".

בכל עת ועת, מתבונן הדור על הדור שלפניו ואומר לעצמו: "אני לא אגמור ככה, אני אתייחס לדברים החשובים באמת, בחיי". אז הדור שלנו ושל צוקי הקצין את זה למימדים עצומים אבל נדמה לי שזה כבר היה פה לפנינו: ניכור לסביבה, אנטי חברותיות, העצמת האני על חשבון אחרים… תשאלו את ההורים שלנו, את המחנכים שלנו. אז רובם יצקצקו בשפתם וינידו את ראשם מצד לצד מספר פעמים, אבל הם עדיין יעידו שתמיד היה איזה "ממזר שתקע לכולם איזה קונץ ואף אחד לא ציפה מן התנהגות שכזו ודווקא ממנו, אבל היי, עכשיו הוא גר לבד ועושה מיליונים". אז אולי לדור שלנו ולצוקי חסרה קצת ענווה. כשהבן-אדם מחליט לעטות על עצמו את מסיכת "אני ואפסי עוד", אולי עדיף שיעשה זאת בשקט וללא כל ההמולה מסביב,  אבל בעולם שבו הכול זה SHARE והחיים הם בעצם תחרות בלתי פוסקת של "לייקים" – זה בלתי אפשרי.

בלי לעשות ספויילרים מיותרים, הסרט "הרשת החברתית" מתחיל ונגמר בסצנות הקשורות לאינטראקציה קלוקלת של צוקי לבנות המין השני, ויחסים קלוקלים בין המינים היו מאז ומתמיד, ללא קשר לסוג הדור המקיים את מערכת היחסים הזו, או לסוג האידיאלים שדור זה מקדש. היחסים בין בני המין השני ואף בין כל סוגי בני האדם, חלקם לוקים בחסר, מחציתם אינפנטיליים ומקצתם מעוררי השראה.

חלק קטן ובאמת מיוחד הינו מערכות היחסים המתקיימות בין בני אדם ואשר מושתתות על יחסי אמון, הערכה וכבוד – ערכים אשר אליהם בני האדם נקלעים (משפחה) וערכים אותם בני האדם בוחרים לקיים (משפחה, חברים, בני זוג, קריירה). מאז ומתמיד העולם היה חממה פורה לאנשים מאותגרים חברתית, בעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה, אווילים במערכות יחסים בכלל ועם בני המין השני בפרט. יתרה מזאת, בכל אחד מאיתנו קיים צוקי קטן כזה שאווילי ביחסיים בין אישיים, מתנהל לפי האינטרסים הפרטיים שלו וכדומה, שכן אחרת הוא לא יוכל להשיג או לא יידע להשיג את מה שמגיע לו. החוכמה, לדעתי, טמונה ביכולת לחבק את הצוקי הזה ולחוש כלפיו חמלה, ולעבור הלאה, אל עבר יצירת שת"פים ונסיונות לקשרים חברתיים לא מתוך אינטרסים אלא מתוך רצון כן ואמיתי של לא למות לבד. כי כל אחד והצוקי שלו.

Click here to view the embedded video.

אם אתם מאלה שמוסיפים ומאשרים כמעט כל אחד בפייסבוק, אתם עומדים להיכשל כשלון חרוץ במבחן הזה.

המיני-אפליקציה הבאה נועדה לבחון כמה חברים אתם באמת מכירים וכמה חברים אתם לא ממש מכירים, מבין החברים שלכם בפייסבוק. מוכנים? הקליקו וצאו לדרך!

כמה חברים אתם מכירים?