Photo credits: Koshercamembert
הממורמרת היא כותבת אורחת בבלוג.
סקס עם האקס זו מטלה. ללא ספק מטלה. ככול מטלה את תמיד נמנעת מלבצע אותה עד לרגע האחרון, רגע שבו את מבינה שאימא לא תבוא ותעשה את הסדר בארון במקומך, כי אם כן, ידידתי, כנראה שאת חייה בטרגדיה יוונית ללא טוגה. זו מטלה מעיקה שאת צריכה להתמודד עימה לבדך, אז נסי לדמיין שסקס עם האקס הוא תמיד בגדר אופציה של קינוח זול, ממש זול כמו מלבי רוטט ומלא מי ורדים (שמזכירים סבון נוזלי במקומות ציבוריים) ושבבי גושים שהיו פעם אגוזים ואת מזמינה רק כדי למלא עוד רבע שעה של ישיבה במסעדה ולו רק בכדי לא להתמודד עם השאלה של "איפה חניתי לעזאזל ואיך אני עושה עכשיו את העלייה לשם על העקבים?".
הסקס עם בחור העונד את שלט ה-"לשעבר" בכל פעם שתראי או תשמעי ממנו, הינו סקס ממשי כל עוד שניכם מהלכים על פני האדמה הזו, אבל ברור לך לחלוטין שלא ממש בא לך לעורר זעזוע קוסמי בעולם הרווקות הדחוס שלך. את יודעת תמיד שקיימת האופציה לסקס "איתו" במיוחד בתום כל מערכת כושלת. תמיד אפשר להתנחם בספק-קינוח-ספק-גוש-נחמה-עצמית-מתקתק-הזה שנקרא סקס עם האקס. זה תמיד בר ביצוע ולא משנה כמה פעלת כדי להרחיק אותו מהחיים שלך. את יודעת שאם, אבל אם ממש בא לך, את תוכלי לעקוף את כל המכשולים ולמצוא את הטלפון שלו ולהציע לו הצעה לגיטימית מאוד בתום תקופת הצינון המתבקשת ביניכם. אבל משום מה החיים או הגורל מונעים ממך להתמודד עם המטלה הזו כי יש דברים רמים יותר מאשר התלבטות של בעד ונגד לעשות מעשה שיגרור אחריו שעות של תהיות ומסקנות אודותיך ואודות היחסים הכושלים ביניכם. אז את פשוט נמנעת ומקווה שבעתיד לא תצטרכי לשאול את עצמך את השאלה ובטח שלא לענות עליה.
Photo credits: Marinela Prodan
אז בשנה הראשונה לסוף הקשר ביניכם זה ממש לא בא בחשבון כי את עדיין בסרט של להתקשר או לא להתקשר ביומולדת שלו ולאחל לו בנימוס אנגלי שלא יבייש את המלכה "יומולדת שמח…הערה חצופה אך משעשעת ומזויפת ….ניתוק רם". מיותר לציין כי בתום השיחה (שלא התקיימה מעולם) את ישר מחשבת את מספר הימים עד ליומולדת שלך ומתערבת בינך לבין עצמך האם הוא נכון באותם רגשות, גינונים ונימוסים אציליים שהפגנת לפני שעה קלה וגם הוא יתקשר ויאחל לך יומולדת שמח.
השנה השנייה היא שנת "דימונה והמיתקן-לא-לילדים שקיים שם". כולם יודעים שהיה קשר וגם את יודעת (על פי מקורות זרים) שהיו ביניכם יחסים לא דיפלומטים הכוללים הכאבה, ויתורים, חיבה ואומללות הדדיים אבל תפקידך כפטריוטית נחושה לדבוק בגרסה הרשמית ולהכחיש הכול. זו גם השנה בה את בונה לעצמך את התמה המרכזית לתיאור מערכת היחסים שהייתה ביניכם – תמת "היינו צעירים, עשינו שטויות", תמת ה-"התפשרתי במערכת היחסים הזו, מעכשיו והלאה לעולם לא". תמת ה-"העדפתי להיות נאהבת מאשר לאהוב". אז ברור שגם בשנה הזו, סקס עם האקס לא בא בחשבון.
ואז מגיעה השנה השלישית שמלמדת אותך שיעור קצר אך קולע בגיאוגרפיה: ארץ ישראל קטנה! אפילו מאוד קטנה! הסיכוי שתיפגשו באירוע חברתי \ משפחתי שהגעתם אליו בספונטניות הוא ביחס הפוך למספר השעות שהשקעת מול המראה (איפור + תספורת) וביחס ישיר לסיכוי שההורים \ החברים היו עדים למפגש טיטאנים שעתיד להתרחש בינכם. מיותר לציין כי המפגש ביניכם יכלול מעט מילים והרבה צחוק מזויף והבטחה אחת ששניכם כנראה לא רציתם בה אבל כללי המשחק מחייבים: כן, אני אוסיף אותך לרשימה בפייסבוק. לא יחלפו להם ארבעה דרינקים, שלושה צ'ייסרים, שעתיים קלות וחפירה אחת גדולה לחברה \ אמא שלך שנאלצה לסחוב אותך הביתה כשאת ממלמלת את המירמור שלך מבעד בועה גדולה של אלכוהול – והוא שם! האקס שלך ברשימה.
Photo credits: Zazzle.com
ברגע שלחצת על כפתור הכחול "Confirm" הכרזת בחוצות העיר: "יש לי אקס ואנחנו חברים, עושים לייק אחד לשני, מוכרים חברים משותפים באפליקציות חברתיות, מפרגנים בתמונות (גם כאלו בהן רואים אותו מחבק בחורה – חיבוק שאת היית זכאית לו פעם באופן בלעדי) דואגים לסטאטוסים ואפילו, רחמנא ליצלן, משתפים ירקות בפארם ויל! והכול, הכול במטרה לעקוב בצורה תמידית אחר ההתפתחות אחד של השני, כאשר הראשון שישלח את הפרגון האולטימטיבי – לייק והערה מצחיקה לשינוי הסטאטוס מ"סינגל" ל"אין ריליישנשיט" יזכה בכל הניקוד במשחק הפיקטיבי והפרימיטיבי שאתם שניכם מנהלים.
פתאום אני משלימה עם השהות שלו ועוד במרחב הווירטואלי המגניב שלי. הוא חי ונושם בין אפליקציה זועקת אחת לאפליקציה צבעונית וטיפשית שנייה. הוא כבר לא חוצן בפלנטה שלי. האקס הפך במהרה ל-"החבר לשעבר שלי" שמפרגן לי בז'יטונים ב-"טקסס הולדם" ולא מישהו שסימנתי על קיומו X אחד גדול וזאת למרות-ואולי-בגלל הפרידה הטובה שהייתה בינינו.
"אנחנו שנינו אנשים בוגרים, ואיתך היה לי הכי כיף. דיסקרטיות מובטחת"
אז ברור שאחרי שמנהלים שנה שלמה קשר של "רואה ובלתי נראה" על פני הרשת החברתית זה הכי הגיוני שהשיחה תגלוש גם לצ'אט הקלוקל בתחתית המסך בשנה הרביעית ואז את מוצאת את עצמך בלילה בשעה לא סבירה, מסורקת לא סביר, מעשנת כמות לא סבירה של ניקוטין וחושבת על תגובה לא הולמת להצעה הלא-סבירה, המכילה שלושה תווים של אותיות ותו אחד של סימן שאלה, שקיבלת ממנו הרגע בצ'אט (נראה אתכם ילדים עולים על זה, פרסים לעונים נכונה לא מובטחים).
ממך, ממך ידידי לא ציפיתי לזה. אז ניסיתי לוודא אולי הוא התבלבל וכתב "ערה?" כי הוא חשב שנפלתי לתרדמת קומה עמוקה ועכשיו פתאום התחברתי לחיים (הפייסבוק במקרה שלי) ושאלתי אותו בזהירות מופתית למשמעות השאלה. ואז בדקתי בלוח שנה – זה לא אחד באפריל, וזו לא טעות. הוא באמת ובתמים נתפס עם הבולבול בחוץ וחסר מעש (כנראה הברזה של היזיזה ברגע האחרון) וראה לנכון לנסות את מזלו איתי. אחרי כתיבה ומחיקה וכתיבה ומחיקה, אייקון בלון קופץ כל כמה שניות מצידי בצ'אט של ניסוח הולם למצב הלא הולם אליו נקלעתי בלילה זה הוא מציין ומוסיף: "אנחנו שנינו אנשים בוגרים, ואיתך היה לי הכי כיף. דיסקרטיות מובטחת".
Photo credits: Ralev.Com
פה החלטתי במהירות שאני מחשבת את המעלות והמגרעות של ההצעה הנבזית הזו. כוכבית גדולה של בעד: הזדמנות לעשות סקס טוב ולא לעלות את המספר שאת תמיד מקפידה לעגל אותו כלפי מטה. כוכבית נגד: שלושה מטרים מהמיטה שלך יש מראה ויש לך הרגשה מאוד מוצקה שבבוקר שאחרי, את לא תאהבי את מה שאת רואה מולך באותה מראה וזה לא קשור בכלל לכרס הבירה שלך. כוכבית בעד נוספת: נו, שנה ושמונה שהייתם ביחד הרי לא סבלת והוא ברגעים אלו ממש הודה בפנייך שאת הכי טובה שלו (וי גדול בקורות החיים החברתיים שלי!). נקודה נגד: יש לו בולבול, הוא חרמן וסביר להניח שהוא היה מודה בפנייך גם על המעשים כנגד האנושות שהוא ביצע או עתיד לבצע כל עוד זה מקדם אותו למטרה שלו הערב – ללכת לישון אחרי שהוא עישן את ה-"סיגריה שאחרי". חוץ מזה לא נכנסים למיטה משומרת פורמלין ומלאה זיכרונות ונוסטלגיות מהתקופה ההיא כי זה קצת גובל בנקרופיליה (מינוס ענק בקורות החיים החברתיים שלי).
השעון מתקתק ותשובה – טרם. סקס עם האקס הפעם לא, ואולי אף-פעם לא, הלוואי וגם בחיים הייתה אפשרות לכפתור של "איגנור" במצבים כאלו. אז אמרתי לו: "תקשיב, אני פבלובה ופבלובות לא נמצאות באותו מקרר מיוזע כמו המלבי המסכן והבודד. לילה טוב. אני מקווה שתצליח", ובתגובה קיבלתי "מה?", אני בתגובה פשוט סגרתי את חלון הפייסבוק ואגב-כך גם את "חלון ההזדמנויות" שלי ללילה זה ואת חלון ההזדמנויות שלו – לעולם.
כן ידידי, מעולם לא הצטיינת בחוש הומור וגם לא הבנת את שלי. זאת ידעתי עוד ביחסינו, אבל להשאיר לבחורה טעם רע? ככה חינכתי אותך? מה עבר עליך בארבע שנים? משאית של חוסר טאקט מתודלקת התמנייקות לבנות? מרתון של כלבות, יזיזות ונקבות דרכו עליך כשאתה שוכב בנקודת זינוק? למה אתה חושב שאני אתן יד (או כל איבר אחר) לניסיון שלך להשחיל מישהי הלילה? למה, מכל היצורים בעולם הזה, ראית לנכון לפנות לזו שבמידה מסוימת אחראית לזה שאתה נמצא עכשיו מאחורי מסך ומשדל? עזוב ידידי, כנראה שלא נועדנו להיות. בוא נעשה ריפרש אחד גדול. אתה תמשיך לדשן לי את החווה בפארם ויל ואני אמשיך לדשן לעצמי את האגו עם ההצהרה שלך ללילה זה.
אף אחד לא באמת יודע במדויק כמה משתמשים יש בפייסבוק כי המספר הזה משתנה בכל שניה, אבל הנה קצת נתונים, עובדות ומספרים שפייסבוק כן יכולים לספק לנו:
חשבתם פעם מה יקרה לפרופיל שלכם בפייסבוק לאחר שתמותו? מסתבר שפייסבוק כבר חשבו על זה, ועל-כן יזמו את ה – 
