על ימי הולדת, רשתות חברתיות וטוויטר כזירה שיווקית

השבוע חגגתי יום הולדת. ממרומי גילי הצעיר אני יכול להעיד שזה לא קל לחגוג 27 אביבים, כי בכל יום שעובר אתה רק מרגיש כמה 30 כל-כך קרוב.

הרשתות החברתיות שינו את חיינו. מצד אחד, נהיינו סגורים יותר, בודדים יותר ומכונסים יותר. כל-אחד יושב בביתו שלו ומנהל אורח חיים "חברותי", כביכול, באמצעות הרשתות החברתיות. אנחנו יוצאים פחות, נפגשים עם חברים פחות, מטפחים תחביבים בצורה פחותה וכד' – הנ"ל עברו לזירה הוירטואלית.

מצד שני, אם פעם היינו צריכים לרשום ביומן אמיתי, מוחשי, את תאריכי הלידה של האנשים החשובים לנו והקרובים אלינו, היום כבר אין צורך. עד לפני כמה שנים, עת הטכנולוגיה החלה לשלוט בחיינו, היינו מכוונים לעצמנו תזכורת בפלאפון אודות תאריכים חשובים ואין מצב שהיינו שוכחים.

לאחרונה, אנחנו אפילו לא צריכים את הפלאפון. הפייסבוק ורשתות חברתיות כאלה ואחרות כבר דואגים לעדכן אותנו בכל המתרחש, אפילו בימי ההולדת של החברים שלנו. פעם היינו מקבלים גלויות (טוב, לא אנחנו. יותר נכון ההורים שלנו), שיחות טלפון וברכות פנים-אל-פנים מהקרובים אלינו, אולם המספר היה מאוד מצומצם ולא כולם תמיד זכרו.

הרשתות החברתיות עשו את העניין לפשוט יותר וגרמו לכך שכאשר יש לנו יום הולדת, כל חברינו מקבלים על-כך עדכון, חברי הפייסבוק שלנו (שלעתים רבות אף אינם חברים שלנו במציאות, את חלקם מעולם לא פגשנו) כותבים לנו על הקיר ובאופן כללי – אנחנו מקבלים הרבה יותר ברכות בהשוואה לזמן עבר.


כאמור, השבוע חגגתי 27. הקיר הפייסבוקי שלי נאנס בברוטאליות על-ידי חבריי (וזו הזדמנות מצויינת לומר תודה! :-)) וגם בטוויטר לא בחלו בברכות. חלק מהעוקבים שלי בירכו בעברית, חלקם באנגלית:

כמה שעות לאחר-מכן, קיבלתי ציוץ מחשבון שאני לא עוקב אחריו והוא לא עוקב אחריי:

לחיצה על הלינק הובילה אותי לברכת יום הולדת באתר אינטרנט של חנות פרחים בבריטניה, ברכה שכביכול נוצרה במיוחד בשבילי:

ברכת יומולדת במיוחד בשבילי?

ברכת יומולדת במיוחד בשבילי?

ברור לחלוטין שהם לא יצרו ברכה במיוחד בשבילי, אלא הם עושים שימוש בטמפלייט מסוים שאליו משייכים ככותרת את שמות המשתמשים. אם תחליפו בשורת הכתובת את המספר, תגלו למי הוקדשו הברכות הקודמות :)

אם נשים את המקרה במדרג ההשפעות של הורניק, סביר להניח כי החברה פנתה אליי כצרכן אשר נמצא בשלב המאוד ראשוני – "אי-הכרת המותג", כאשר השלב שבו הם הקדישו לי ברכת יום הולדת אמור לשנע אותי לשלב שבין "חשיפה" ל-"ידיעה".

אז איך זה עובד בעצם?

מה חנות הפרחים למעשה עשתה? דבר מאוד פשוט. כל מי שיש ברשותו חשבון טוויטר, יכול לבצע חיפוש לביטויים כאלה ואחרים. אני יוצא מנקודת הנחה שבכל כמה שעות, החברה מבצעת חיפוש לביטויים כגון "Happy Birthday", "Mazal Tov", "celebrating" וכדומה, או לחילופין, עושה שימוש בכלי ניטור לביטויים האלה.

מתוצאות החיפוש היא "דגה" את שמות המשתמשים החוגגים יום הולדת באותו יום, עושה שימוש בתבנית הנ"ל ומצייצת למשתמש לינק לברכת היומולדת "האישית" שלו.

מלבד המחווה הנעימה שבקבלת ברכת יום הולדת ממישהו שאיני מכיר, כרגע נחשפתי למותג חדש שאולי לא הכרתי בעבר ואולי אף אזמין באמצעותו פרחים בפעם הבאה שמישהו ממכריי יחגוג אירוע כזה או אחר.

חינם, פשוט ומבריק – כבר אמרנו?

באז ויראלי – הדור הישן והדור החדש

פוסט אורח מאת ניר רמתי.

ראשית, סרט קצר שערכתי עבור החווה החקלאית (ימי גיבוש) אותה אני מנהל. הסרט נערך בפשטות מדהימה ומדגים כיצד ניתן לייצר באז ויראלי עם קצת יצירתיות. הסרט הינו בהשראתה של הפרסומת המוכרת של גוגל מגמר הסופרבול האחרון:

YouTube Preview Image

S.M.Oו-S.E.O

אנחנו נמצאים בעידן ה – S.M.O – Social Media Optimization. הבאז הויראלי, אשר לפני מספר שנים היה ביטוי כמעט ולא מוכר, הפך להיות חלק משגרת העבודה של בעלי ומנהלי אתרים. ה – S.M.O הינו צעד נוסף לאחר ה – S.E.O – קידום אתרים במנועי חיפוש (Search Engine Optimization).

האסכולה הישנה, המוכרת והחזקה של קידום האתרים מתבססת ברובה על אופטימיזציית תוכן, מבנה וקישורים של האתר המקודם. אסטרטגיית ה – S.M.O נכנסה לשימוש בתקופה האחרונה ומקיפה אותנו מכל כיוון אפשרי. מדובר בשימוש במדיות החברתיות המוכרות לכולנו, כגון: פייסבוק, טוויטר ואתרי שיתוף נוספים לצורך יצירת באז ויראלי ברשת ואפילו לצורך קידום אתרים אורגני.

באז ויראלי – הדור הישן

אנשים רבים שאלו את עצמם כיצד ניתן לעשות שימוש ברשת הענקית הזו (האינטרנט) לקידום העסק הקטן שלנו. התשובה שניתנה בזמנו: משכילים לעשות שימוש באתרי שיתוף המידע השונים לצרכי מיתוג העסק. אתר YouTube הפך לדוגמה הקלאסית בדור הקודם ליצירת באז ויראלי לצרכים שיווקיים. לפני שנתיים, היו אלה רק גאוני השיווק האמיתיים אשר השכילו להשתמש בערוץ YouTube לקידום החברה או העסק. אנשים חשבו על הרעיון הפשוט (אשר היה אז גאוני) ויצרו סרט תדמיתי מצחיק ומשעשע. את הסרט הם היו שולחים לרשימת התפוצה. אם הסרט היה טוב הוא היה ממשיך, מתגלגל ויוצר פרסום חינמי ומעולה לעסק.

באז ויראלי – הדור החדש

בימינו אנו, הרעיון הבסיסי נשאר פחות או יותר זהה. ההבדל הגדול נעוץ בכמות: ע ר י מ ו ת של סרטי תדמית ופרסומות עולים להקרנה ב-YouTube ומקבלים חיזוק מיידי מרשתות המדיה החברתית של אותה חברה.

כמעט כל קמפיין שיווקי של החברות הגדולות בארץ ובעולם מתוכנן להתאים גם ל-YouTube ולהתחרות על מספר הצפיות המירבי. בנימה זו, אי-אפשר שלא להזכיר את כפתור הלייק המפורסם. הערך של הכפתור והטמעתו באתרי אינטרנט כה רבים הינו ברור. לחיצה על הכפתור מעדכנת את חיבתנו הרבה לכתובת אינטרנט ספציפית בפרופיל האישי שלנו בפייסבוק ומאפשרת לנו לשתף את כל חברינו בתחומים ובתכנים אשר מעניינים אותנו. חיבה והעדפה בעידן האינטרנט מתורגמות על-ידי מקדמי האתרים לקישורים, קישורים ועוד קישורים. כל גולש שמוצא עניין בתכנים שלנו, יוצר קישור לתוכן בעמוד הפייסבוק שלו, וככל שניצור סרט חביב יותר, נצליח ליצור יותר קישורים ויראליים.

למה קישורים ויראליים

מלבד חשיבות הקישורים הויראליים למיצוב ומיתוג החברה, המוצר או השירות, יש לקישורים הרבים שבאפשרותנו להכניס היום לרשתות החברתיות (כמו כפתור הלייק) ערך קידומי חשוב. בדצמבר האחרון עידכנה גוגל את האלגוריתם שלה והודיעה כי השימוש והבאז שנייצר ברשתות החברתיות יתנו ערך מוסף גבוה גם לאתרי האינטרנט. אתרים אשר יוצרים סביבם באז טבעי מתוקף היותם מעניינים הרוויחו באופן טבעי מן העובדה ש"מדברים עליהם ברשת". יתר האתרים החלו לייצר באופן מעושה באז קצת פחות טבעי, אבל הכרחי. כפתור הלייק החל להופיע בכל פינה וכולנו (כמו תמיד) רוצים אהבה – בפייסבוק.

אז גם אם קשה לכם לתת ולקבל אהבה אינטרנטית – אין ברירה!! אנחנו חיים בעולם עם כפתור לייק. תנו לנו גם אחד…

הכותב, ניר רמתי, מנהל את החווה החקלאית – ימי גיבוש ואת פורטל בית חכם ומומחה בשיווק אתרים באינטרנט.

אנטישמיות 2.0 – על פייסבוק כערוץ מחאה

אנטישמיות-2.0

כשמדברים על מחאה והתנגדות פוליטית, נהוג לחשוב על ערוצי המחאה הקלאסיים והמסורתיים שהיו נהוגים בעולם עד לפני שנים ספורות – הפגנות, קריקטורות בעיתונים, חרם כלכלי וכדומה.

כיום, אנו עדים לערוץ מחאתי שונה הקורם עור וגידים במדיה חדשה ומקוונת. המדיה החברתית תפסה מקום נכבד בחייהם הפרטיים והמסחריים של משתמשים ברחבי העולם ובכללם תושבי ישראל ולכן הפכה לזירת הקרב המרכזית של מלחמת ההסברה המתנהלת בימים האחרונים. פשיטת צה"ל על המשט לעזה לא ירדה לרגע מן הכותרות השבוע והובילה לעימותים בזירה חדשה, לא באוויר, בים או ביבשה – אלא בפייסבוק.

במסגרת מתקפת ההאקרים שפגעה באתרים ישראלים, נבחרו כיעד גם קבוצות המכילות את המילה "ISRAEL" בפייסבוק, כמו העמוד של חברת  HP ישראל, למשל. הקבוצה מכילה כ-10,000 חברים ומשכה את תשומת ליבם של התוקפים מאחר והם יודעים כי פעילות בעמוד שכזה תתן להם את הבמה אותה הם מחפשים.

ההאקרים התאמצו להשחית את פני עמוד המותג ככל הניתן ולא בחלו באמצעים: תמונות של היטלר, ילדים מבותרים, גרפיטי וקריקטורות נאצה. עמוד הפייסבוק של HP ישראל משווק עצמו בעזרת באנרים בפורטלים ישראלים מרכזיים, המכוונים זרם אינסופי של משתתפים אל העמוד, אשר לא ציפו להיתקל בפוסטים שכאלה.

תמונות שהעלו גולשים מוסלמים לעמוד של HP ישראל בפייסבוק

תמונות שהעלו גולשים מוסלמים לעמוד של HP ישראל בפייסבוק

תמונות שהעלו גולשים מוסלמים לעמוד של HP ישראל בפייסבוק

איך מתמודדים עם המתקפות?

מותגים שונים בחרו דרכים שונות להתמודד עם העניין. העמוד של פיצה דומינו'ס ישראל, לדוגמה, המונה כ-8000 מעריצים, לא הצליח להלחם בהצפת העמוד בפייסבוק ובחר להודיע לחברים כי הוא נאלץ לקחת מהם לזמן בלתי מוגדר ומוגבל את הזכות להוסיף תכנים או להגיב בעמוד. לאחר ימים ספורים, החלה החברה לנקוט עמדה ולהפגין תמיכה נלהבת בכוחות צה"ל ובתוך-כך ביקשה מהחברים בעמוד לפרסם דברים אשר יעודדו את רוחם, זאת בנוסף ל-20 מגשי פיצה שנשלחו על-ידי דומינו'ס ללוחמי השייטת:

דומינו'ס פיצה ישראל החליטה לסגור את הכתיבה בעמוד בפני הגולשים

דומינו'ס פיצה החליטה לסגור את הכתיבה בעמוד בפני הגולשים

דומינו'ס פיצה החליטו לשלוח לחיילי השייטת 20 מגשי פיצה

דומינו'ס פיצה החליטה לשלוח לחיילי השייטת 20 מגשי פיצה

המדיה החברתית המקוונת יצרה מצב בו ישנו צורך בניטור מתמיד ובקרה על התכנים המוזנים על-ידי הגולשים בעמוד המותג, הן לצורך תגובה ומענה לשאלות והן לצורך שמירה על שפה נקיה שלא תהווה פגיעה בקבוצות באוכלוסיה.

חברת "בלונד 2.0" המנהלת את עמוד HP ישראל בפייסבוק, בחרה שלא לפעול כמו דומינו'ס ולמנוע מהגולשים כל אפשרות להגיב לתכנים המוזנים בעמוד – בשל קמפיין המתנהל בימים אלה בעמוד החברה. במקום זאת, "בלונד 2.0" קיבלה החלטה לדאוג לניטור העמוד באופן שוטף ולערוך בקרה צמודה במשך 24 שעות.

במסגרת המעקב, לאורך הימים האחרונים דאגו מנהלי הקהילה למחוק כל כתובת נאצה ותוכן שאינו ראוי לעמוד על מנת לאפשר לקמפיין להמשיך ולהתנהל כמתוכנן. נוסף לכך, הקפידו המנהלים לחסום גישה חוזרת למי שהפגין אנטישמיות ודיווחו להנהלת פייסבוק אודות חברים שכאלה, כדי שחשבונות הפייסבוק שלהם ימחקו לצמיתות. תנאי השימוש בפייסבוק אוסרים בתכלית האיסור פגיעה בקבוצות, יחידים וכדומה, כמו גם איסור גורף על הקמת קבוצות אנשטימיות וגזעניות.

אין ספק כי המדיה החברתית בכלל ופייסבוק בפרט, התופסים מקום מרכזי כל כך בחיינו, ימשיכו לשמש כזירות התגוששות של קבוצות אינטרסים שונות ברחבי העולם, תוך ניסיון לנכס לעצמם מדיה המכילה כחצי מיליארד בני אדם. השאלה האמיתית היא איך יתמודדו הארגונים עם אותן הפרעות.

מוטי פאר הינו שותף ומנהל פיתוח עסקי בחברת בלונד 2.0

Happy Birthday to – U

לפעמים אני חושב לעצמי איך החיים שלנו השתדרגו עם כניסת הרשתות החברתיות לחיינו. פעם, כשחגגנו יומולדת, היינו מקבלים טלפון מכמה חברים שבמקרה זכרו את התאריך, עוד כמה שיחות מכאלה שרשמו את תאריך יום ההולדת שלנו ביומן ובזה זה נגמר.

היום, כשיש לנו יומולדת, פתאום כל החברים מהצבא, מהלימודים ומהגן "זוכרים" את התאריך ומאחלים מזל טוב. בפייסבוק.

אני לא מאלה שזוכרים תאריכי יומולדת, אבל מזל באמת שיש פייסבוק. אחרת… לך תזכור.

אח'שלי חוגג הערב 28 חורפים. רציתי לאחל לך המון מזל טוב (ועצם העובדה שאני מקדיש לך פוסט בבלוג שלי, זה כבר מזל טוב, רק שתדע…), שתהיה לך המון הצלחה בכל דרך שתבחר ושתמיד תדע שאני פה. במיוחד ברגעים המיוחדים האלה שעולה לך רעיון לסטארט-אפ עצבני בראש, ואתה רק מחכה לבחור את האנשים לחלוק איתם את הכסף. אני פה, זוכר?

מזל טוב, אחי! :-)

YouTube Preview Image