כולנו, פחות או יותר, היינו סטודנטים בעבר, או שאולי סטודנטים בהווה ואינשאללה סטודנטים בעתיד. כל סטודנט יודע כמה חשוב לערוך גיבוי לכל עבודה המיועדת להגשה, בטח אם זו עבודת-גמר מרובת עמודים. אני, אישית, שולח לעצמי מייל עם כל החומר שאני צריך לגבות וישן בלילה בשקט.

הערב פורסמה כתבה על דוקטורנטית בשם "ענבל מיכאלי", בת 32. במשך ארבע שנים, ישבה ענבל ועמלה על עבודת הדוקטורט שלה. מעניין כמה פריטים ביבליוגרפיים היו לה שם. סתם, זה לא באמת מעניין.

יום אחד, הלכה ענבל להפסקת צהריים, והשאירה את הלפטופ שלה במשרד הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. כמה רגעים לאחר-מכן, הגיע אדם זר שהעלים לה את המחשב. בדיוק ככה. אומנם ענבל טוענת שחלק מהחומר מגובה, אבל בינינו, אם זה היה כל-כך חשוב, קשה לגבות את כל החומר פעם ביום? סה"כ לקפסט את החומר לדיסק און קי, או לשלוח אותו במייל לעצמך ונגמר הסיפור.

הנוכל אומנם נקלט בעדשת מצלמת האבטחה, אבל בינינו, גם אם יתפסו אותו, מה הסיכוי שהמחשב לא פורמט, או פורק ונמכר בחלקים?

בכל מקרה, לענייננו: Ynet החליטו שהכתבה כנראה תיצור הזדהות ורגשות אמוציונליים אצל הגולשים, ואולי אצל חלקם אף יתעורר צורך עז לרכוש כונן גיבוי. אם-כך, האם יש דרך טובה יותר לעשות זאת, מפרסום כונן נייד למכירה בתחתית הכתבה? לזה קוראים שיווק אמוציונאלי.

פתיח הכתבה:

והפתרון המוצע למכירה:

ועכשיו כולם ביחד: